פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 59 · פסקה 11

יוצאין זמומין. לעיל פמ"א סימן ה' וש"נ. וכמ"ש לקמן פ"ס ר"ס ח' ויפתח הגמלים התיר זממיהם:

זו דיאתיקי. כמ"ש פסוק ל"ה ול"ו ויתן לו כל אשר לו והיינו ע"י שטר וכ"ה בפר"א פט"ז וכמ"ש רש"י בחומש שער מתנה כתב ליצחק על כל אשר לו כדי שיקפצו לשלוח לו בתם:

בן יומו. כמ"ש בפר"א שם. וז"ל מקרית ארבע עד חרן מהלך י"ז יום. ובג' שעות בא העבד לחרן. והיה תמיה בלבו ואומר היום יצאתי והיום באתי שנאמר ואבא היום אל העין כי תיבת היום מיותר אלא שהיה מתמיה ומתפלא ואבא היום ביום שיצאתי. וכל הענין הובא בילקוט על פסוק וישבי בנוב אחר שהביא גמרא סנהדרין דף צ"ה וז"ל דר' אושיעא עביד פליגא דכתיב הרעשתה ארץ וגו' וכוונת הילקוט דר' אושעיא רבה מחבר המדרש פליג על הגמרא שאינו חושב אלא ג' כי אינו חושב בימי אברהם:

בימי אברהם. כמ"ש מדרש תהלים ק"י ולעיל פר' מ"ג סימן ג' בימי אליעזר כמ"ש כאן. בימי יעקב לקמן פס"ח ר"ס ח' רבנן אמרי בן יומו:

ויעזר לו אבישי. בילקוט גורס שאמר ישבי לאבישי תרי על חד א"ל אנן קטלינן לך עול אימא בקרתא עשרה קטלין לך: