פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 82 · פסקה 11

בני ראובן בכור ישראל. פסוק בדה"א ה' ג' הרי שקראו סתם בכור ישראל כמ"ש כאן בני לאה בכור יעקב ראובן. ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל. והם בכ"מ. ובא הכתוב הג' והכריע היינו סוף פר' א' ולא להתיחס לבכורה פי' ליוסף לא להתיחס לבכורה. וז"ש כאן בכורת ממון נטלה ממנו מראובן ולא בכורת יוחסין:

לא לראובן להתיחס. שמ"ש ולא להתיחס לבכורה קאי על ראובן. וצ"ע איך יפרש פסוק ג' בני ראובן בכור ישראל. ואפשר בדקדוק לשון המדרש שראובן עצמו לא יתיחס לבכורה אבל אחרים יחסוהו וצ"ע:

ר' יודן בשם ר"א. חושב ששה מיני מעלות של בכורה כנגד ו' פעמים שנזכר בכורת ראובן בתורה וזה ע"פ מדה יו"ד מדבר שהוא שנוי. והם. א' כאן בני לאה בכור יעקב ראובן. ב' בראשית מ"ו ח' בכור יעקב ראובן. ג' שם מ"ט ג' ראובן בכורי אתה. ד' שמות ו' י"ד בנו ראובן בכור ישראל. ה' במדבר א' ב' כנ"ל שם ו' כ"ו ה' כנ"ל. ור"ע חושב עוד דבר א' כנגד פסוק וישבו לפניו הבכור כבכורתו ור"י לא חשיב ליה שלא נזכר כאן ראובן בפירוש ובזה פליגי:

בכור לבכורה. שלאה בכורה היתה כמ"ש לתת הצעירה לפני הבכירה. וליעקב ד' בכורים מד' אמהות כמש"ל פ"ע סס"ז. וראובן בכור לבכורה ולא יתכן לפרש שהוא הראשון בתורה שנקרא בכור שהרי הכתוב מפורש וימכור את בכורתו:

בכור לנחלה. פי' שכך היה ראוי לו אם לא בלבל יצועי אביו:

לעבודה. היינו בימי יעקב בבית אל ט' שנים כמש"ל ס"פ ע"ח וראובן עזר ליעקב ולא שבט אחר:

בכור לתשובה. לקמן פפ"ד סימן י"ט אתה פתחת בתשובה תחלה:

תחלת דבר ה' בהושע. ב"ב ד' י"ד ובס"ע ר"פ כ' שהתנבא תחלה לד' נביאים שבימיו ישעיה עמוס מיכה והושע בן בארי ובארי מראובן דה"א ה' ו' בארה בנו הוא נשיא לראובני. וס' הושע הראשון בתרי עשר: