לעולם אל תהי מצות עני כו'. קשה מהי תיתי שתהיה קלה. וי"ל דמיירי במי שנתן צדקה כפי ערכו ותיכף ומיד נזדמן לו עני אחר. דסד"א שיעלים עיניו בו מאחר שכבר נתן כראוי לו. ולזה אמר שלעולם יש לו להשגיח בעני הבא אצלו. שאף שהדבר קשה אצלו יסתכל ברובי שכר הצדקה ורבוי עונש מניעתה. ולזה יזהר מאד שלא יכשל במניעתה:
קריאה במקור
עץ יוסף על ויקרא רבה · פרק 34 · פסקה 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כ"ד ברכות. ע' סוף הפרשה:
כל כך למה יען אשר לא זכר כו'. ואע"ג דזה המזמור מיירי בדוד שקלל אויביו על שרדפוהו וצערוהו. מ"מ מדסיים יען אשר לא זכר עשות חסד משמע דכל זאת באתהו מפני מניעות החסד. שאלו עשה חסד היה מגין בעדו. וא"כ שמעינן דהפסדה גורם הקללות האלו:
כתיב הלא פרוס כו'. בסוף פרקין מסיק הרי כאן י"ד ועשרת אחרנייתא דכתיב גבי יעקב. ואיידי דמייתי הכא הני קראי מפרש ואזיל הכא לכולהו:
אלא הלא פרוס. קרי ביה פרוס שכבר פרוס וקצוב:
פרוסה. חלוקה מר"ה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 94d2d72c163ff681a4eb3c06897ddfdb95059cbd5bd3ce9ebc88b41a67301267