עץ יוסף על ויקרא רבה · פרק 32 · פסקה 1

הה"ד סביב רשעים. משום דמפרש ויצא בן אשה ישראלית שנתפרסם ממזרותו כדמפרש בסמוך בסוף סי' זה. להכי מייתי האי קרא דכרום זולות דקדריש שי"י מפרסם הממזרים. ואגב אורחיה דריש הכא כוליה קרא:

לכשירומם הקב"ה כרם בזוי. מלת כרם כתיב חסר וא"ו. והמדרש דריש ליה לשון רוממות כמו הקרי ולשון כרם כמו הכתיב (מנחת שי):

אתה עוקף. פי' אתה מעקם ומעוות את המקרא שלפי פירושך צ"ל פסוק הטעם במלת רשעים (מנחת שי):

נפשם מתמעטת כו'. ס"ל לר' נחמי' דלא די בזה שהצדיקים יראו ביסורי הרשעים וישמחו כדר"י אלא הרשעים יראו בשלות הצדיקים ויצטערו וכדאי' בתדא"ז פ' כ"א ואותיות דר"ע אות כ' שאמר גבריאל וכנ"י לפני הקב"ה שיראו ויבושו כמד"א ותרא אויבתי ותכסה בושה (רד"ל):

לכשירומם. כלו' יתעלו:

מה לך יוצא ליסקל כו'. משום דהוה הכי בגזירות שהיו סוקלין על המילה ושורפין על השבת כו' נקט הכי:

בפרגול. פי' בלשון יוני שוט ורצועה לרדות:

מכות האלו גרמו לי להאהב כו'. משום שקשה בכתוב אומרו אשר הוכתי בית מאהבי וכי מכות באים מאוהבים. דה"ל למימר אשר הוכתי בית שונאי. לכן אמרו שפי' שהם גרמו לי להאהב לאבי שבשמים. ולכן אמר בית מאהבי ולא אמר בית אוהבי משום שפירושו בית מאהבי בית האויבים המכים אותי ועל ידי כן מאהבים אותי לפני ה'. ומכיון דמכות אלו שהוכה על קיום המצות גורמת ליאהב לי"י נמצא שהמצות שהיו בזויות בעיני בני אדם מכיון דנהרגין עליהם. הן מתעלות שמתכבד לפני ה' על שקיימן:

כרמן של ממזרים. כלו' משפחתם ותולדותם. ודריש כרום לשון כרם ולשון רוממות כדלעיל. ור"ל שיתרומו פי' שיתפרסמו לעתיד וכמאן דאמר בשלהי מס' קדושין ובפ"ה דעדיות דלעתיד ה' מבדיל את הממזרים. ומביא ראיה למ"ד זה ואמר והלא כבר פרסמן עלידי משה. לומר דכי היכי דפרסם ממזר זה שנא' הוצא את המקלל ולא כתיב רגום אותו באבנים ע"כ פירושו הוצא שיפרסם ממזרותו. כן יפרסם לעתיד ע"י אליהו. והרד"ל כתב וז"ל אפשר עיקר הגי' לכשיפריש כו' וכבר הפריש כו'. ודרש כרום לשון הרומו מתוך העדה ודרש זלות על הממזר הזה שזלזל בכבודו של מקום עכ"ל: