פתר קריא בסוטה משום דק"ל דהוא עד יתירא הוא כדכתיבנא בריש פרקין מפרש ליה ע"ד הדרש בסוטה. דהשתא אתי שפיר דנקט נפש כי תחטא בלשון נקבה. ואיצטריך והוא עד לרמוז אל ועד אין בה כדמפרש ואזיל:
קריאה במקור
עץ יוסף על ויקרא רבה · פרק 6 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והוא עד ועד אין בה. ר"ל אע"פ שנאמר שם בסוטה ועד אין בה מ"מ הקב"ה הוא עד. ולפי שהעדות הוא בראיה או בידיעה דהיינו או ראה או ידע כפשוטו. קאמר שעדות ה' הוא משנ פנים. כי כלפי מ"ש שם ונעלם מעיני אישה דמשמע ולא מעיני הקב"ה. קאמר נמי הכא או ראה כי ה' רואה כל המעשים. וכלפי מ"ש שם ונסתרה שהיא מסתרת ענינה קאמר הכא או ידע כי הדברים נודעים לפני ה' בע"כ. שהחוטא בע"כ מודה לפניו כמ"ש ז"ל שאבריו ונשמתו מעידין בו. ומה שאמר בספרים אחרים ולא מעיני יבמה ט"ס הוא וצ"ל ולא מעיני הקב"ה [יפ"ת] וע' בהגהות הרד"ל:
אם לא יגיד כו' אם לא תגיד לכהן אע"פ שכתוב יגיד לשון זכר. כיון דאין זה אלא דרשה עלמא לא קפדינן בהכי:
פתר קריא בישראל משום דק"ל דהוא עד יתירא הוא. לכן מפרש לה על דרך הדרש בשמיעת האלה ששמעו ישראל לפני הר סיני שיעידו על הקב"ה ויגידו לאו"ה מה שראו ושמעו. ואתי שפיר דנקט והוא עד לומר שישראל עד להקב"ה כאומר אתם עדי וכדמפרש בסמוך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 94d2d72c163ff681a4eb3c06897ddfdb95059cbd5bd3ce9ebc88b41a67301267