הה"ד מלוה ה' כו'. גם טעם אגדה זו לפרש ומטה ידו עמך כטעם האגדה הקודמת ולהכי מייתי האי קרא דמיירי בשכר חונן דלים. ואגב אורחיה מפרש ליה הכא:
קריאה במקור
עץ יוסף על ויקרא רבה · פרק 34 · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כתיב נותן לחם לכל בשר כו'. כלו' מלוה לה' מקרי מי שחונן לדל לפי שי"י חייב במזונות העניים. וזה שמפרנסו נמצא כמלוה לי"י:
דרכו של לוה להיות עבד למלוה. והכוונה שיעשה ה' רצונו ובקשתו ויבטל גזרתו מפניו ע"ד שאמרו בפ' אלו מגלחין מי מושל בי צדיק שאני גוזר גזירה והוא מבטלו:
כל מי שנותן פרוטה כו'. אגמולו ישלם קאי. וה"ק כל מי שנותן פרוטה לעני תעלה על דעתך שי"י נותן לו פרוטות. וכי פרוטה נתן לו כדי שיתן לו י"י פרוטות בשכרו והלא נפשו נתן לו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah with Etz Yosef, Warsaw, 1867
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 94d2d72c163ff681a4eb3c06897ddfdb95059cbd5bd3ce9ebc88b41a67301267