פירוש מהרז״ו על קהלת רבה · Parasha 4 · פרק 17 · Midrash 1

וצריך לנקביו. שמ"ש רגלך כולל נקבים גדולים כמ"ש להסך את רגליו ונקבים קטנים כמ"ש מימי רגליהם:

בדקין. בטיפין שנתזין מימי רגלים שאם יעכב יתכן שילכו מעצמם. אך נקבים גדולים לא ילכו בעצמם וכל זמן שיוכל לסבול וכמ"ש בגמרא כדי הילוך מיל יוכל להתעכב ואין לו להפסיק תפלתו ולא תהיה תפלתו תועבה:

יהי מקורך ברוך. פשוטו על מקור הזרע וכמ"ש ושמח מאשת נעוריך אלא שא"כ היל"ל יהיה זרעך ברוך גי"כ דורש א"ת מקורך אלא מקראך מקום שאתה קורא בו אל השי"ת ואתה קורא בו בתורה בק"ש ותפלה שם תהיה ברוך ומכובד ולא מבוזה בנקביך:

וקרוב לשמוע. דברי תורה לא ככסילים הרחוקים מד"ת ואינם יודעים להבחין בין טוב לרע וחכמים בעיניהם עד שדימה עצמו לר' יוחנן בן זכאי:

ק"ש בעונתה. שכתב וקרוב לשמוע ולא פי' מה ישמע ודורש ע"פ מדת ממעל על קריאת שמע ישראל וקרוב פי' כמו קרוב שאהוב וחביב וכאלו כתוב ואהוב לשמוע ולקיים מצות קריאת שמע ישראל מתת הכסילים זבח מרוב זבחים שהכסיל מקריב שאינו יודע על מה הוא מקריב אם על טוב אם על רע. ומ"ש אינו יודע להפריש פירוש אחר הוא על פסוק כי אינם יודעים לעשות רע על שכתוב בנדרים להרע או להיטיב. ומ"ש וקרוב לשמוע שלא לידור כלל אפי' להביא קרבן משתדור כמו הכסיל להביא קרבן ואינו יודע להבחין איזהו קרבן וזהו מתת הכסילים זבח:

חלש למעלה. דורש פסוק הסמוך כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים. ועי' שמ"ר פרשה כ"ד בסי' א' ג"כ ר"ש בן חלפתא: