פרק מ' תורה.
[א] ויהי כי זקן יצחק (בראשית כז א). עשרים דור עד אברהם אין כתיב בהן זקנה אלא בו, שנאמר ואברהם זקן (שם כד א), ועמד יצחק אף הוא ויהי כי זקן יצחק (שם כז א), עמד יעקב אף הוא, שנאמר ועיני ישראל כבדו מזוקן (שם מח י), זש"ה יראה אל עבדיך פעליך והדרך על בניהם (תהלים צ טז). ואין הדרך אלא זקנה, שנאמר תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה (משלי כ כט). אברהם זכה את בנו בחמשה דברים, ששנו רבותינו האב זוכה לבן בחמשה דברים, בנוי, [בתואר, בעושר, ובגבורה, ובחכמה, וכן ליצחק, וכן ליעקב, וכן יעקב ליוסף, ביוסף נדמה בנוי ובתואר, שנאמר ויהי יוסף יפה תואר (בראשית לט ו). בחכמה, שנאמר הנה בעל החלומות הלזה בא (שם לז יט). הרי נוי ותואר וחכמה. וביצחק כתיב מי איש הלזה (שם כד סה), מה הלזה האמור ביוסף בנוי בחכמה, אף הלזה האמור ביצחק בנוי בחכמה, ומה יוסף עמד בגבורתו נגד כל אחיו, אף יצחק עמד בגבורה נגד כל בני גרר, מה יוסף בעושר אף יצחק בעושר, שנאמר ויגדל האיש וילך הלך וגדל עד כי גדל מאד (בראשית כו יג). כן הגי' בראשית חכמה פי' גידול בנים] מנין שהיה נאה יצחק כיוסף, כתיב ביוסף ויהי יוסף יפה תואר וגו' (בראשית לט ו), וכשהלך אצל אחיו מה אמרו, הנה בעל החלומות הלזה בא (שם לז יט), ונאמר ביצחק מי האיש הלזה וגו' (שם כד סה), מה הלזה האמור ביוסף שהיה נאה, אף הלזה האמור ביצחק שהיה נאה, בכח מנין שהיה יצחק גבור בכח, ראה כמה בורות חפר, שנאמר וישב יצחק ויחפור וגו' (בראשית כו יח), ויחפרו עבדי יצחק וגו' (שם שם יט), ויחפרו באר אחרת וגו' (שם שם כא), ראה גבורה שהיתה בידו. עושר מנין, שנאמר ויגדל האיש וגו' ויהי לו מקנ' צאן וגו' (שם שם לה). ובשנים מנין, ויהי ימי יצחק מאה שנה ושמונים שנה (שם לה כח), ואברהם בן קע"ה וזה בן ק"פ, למה, אלא אמר לו הב"ה אתה זכית בחמשה דברים אלו הרי אני מוסיף לך חמש שנים משל אביך, לכך נאמר יראה אל עבדיך וגו' (תהלים צ טז). כל מי שיש לו זכות זוכה בחמשה דברים אלו, וכל מי שאין לו זכות, חמשה פורעניות באות לו כנגדו, ומי היה זה, יואב, שנאמר יחלו על ראש יואב ובנו ואל יכרת איש מבית יואב זב ומצורע ומחזיק בפלך ונופל בחרב וחסר לחם (ש"ב ג כט). זב כנגד הכח, מי שהוא זב אין לו כח. ומצורע כנגד הנוי. מי שהוא מצורע אפי' הוא בחור והצרעת עליו אין כעור ממנו. מחזיק בפלך כנגד העושר שיהא כאשה עניה. וחסר לחם כנגד החכמה, שנאמר לכו לחמו בלחמי וגו' (משלי ט ה), מפני מי שאין לו לחם אין לו פנאי לעסוק בתורה. ונופל בחרב כנגד השנים, אלו חמשה פורעניות כנגד חמשה דברים של שבח, מי שאינו זוכה בשבח, יורש אלו חמשה מיני פורעניות, כיואב, אבל מי שזוכה בשבח נוטל כיצחק, שנא' ויהי כי זקן יצחק, ודוד צווח ואומר תחת אבותיך יהיו בניך (תהלים מה יז), הוי אומר ויהי כי זקן יצחק.
[א] ויהי כי זקן יצחק (בראשית כז א). עשרים דור עד אברהם אין כתיב בהן זקנה אלא בו, שנאמר ואברהם זקן (שם כד א), ועמד יצחק אף הוא ויהי כי זקן יצחק (שם כז א), עמד יעקב אף הוא, שנאמר ועיני ישראל כבדו מזוקן (שם מח י), זש"ה יראה אל עבדיך פעליך והדרך על בניהם (תהלים צ טז). ואין הדרך אלא זקנה, שנאמר תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה (משלי כ כט). אברהם זכה את בנו בחמשה דברים, ששנו רבותינו האב זוכה לבן בחמשה דברים, בנוי, [בתואר, בעושר, ובגבורה, ובחכמה, וכן ליצחק, וכן ליעקב, וכן יעקב ליוסף, ביוסף נדמה בנוי ובתואר, שנאמר ויהי יוסף יפה תואר (בראשית לט ו). בחכמה, שנאמר הנה בעל החלומות הלזה בא (שם לז יט). הרי נוי ותואר וחכמה. וביצחק כתיב מי איש הלזה (שם כד סה), מה הלזה האמור ביוסף בנוי בחכמה, אף הלזה האמור ביצחק בנוי בחכמה, ומה יוסף עמד בגבורתו נגד כל אחיו, אף יצחק עמד בגבורה נגד כל בני גרר, מה יוסף בעושר אף יצחק בעושר, שנאמר ויגדל האיש וילך הלך וגדל עד כי גדל מאד (בראשית כו יג). כן הגי' בראשית חכמה פי' גידול בנים] מנין שהיה נאה יצחק כיוסף, כתיב ביוסף ויהי יוסף יפה תואר וגו' (בראשית לט ו), וכשהלך אצל אחיו מה אמרו, הנה בעל החלומות הלזה בא (שם לז יט), ונאמר ביצחק מי האיש הלזה וגו' (שם כד סה), מה הלזה האמור ביוסף שהיה נאה, אף הלזה האמור ביצחק שהיה נאה, בכח מנין שהיה יצחק גבור בכח, ראה כמה בורות חפר, שנאמר וישב יצחק ויחפור וגו' (בראשית כו יח), ויחפרו עבדי יצחק וגו' (שם שם יט), ויחפרו באר אחרת וגו' (שם שם כא), ראה גבורה שהיתה בידו. עושר מנין, שנאמר ויגדל האיש וגו' ויהי לו מקנ' צאן וגו' (שם שם לה). ובשנים מנין, ויהי ימי יצחק מאה שנה ושמונים שנה (שם לה כח), ואברהם בן קע"ה וזה בן ק"פ, למה, אלא אמר לו הב"ה אתה זכית בחמשה דברים אלו הרי אני מוסיף לך חמש שנים משל אביך, לכך נאמר יראה אל עבדיך וגו' (תהלים צ טז). כל מי שיש לו זכות זוכה בחמשה דברים אלו, וכל מי שאין לו זכות, חמשה פורעניות באות לו כנגדו, ומי היה זה, יואב, שנאמר יחלו על ראש יואב ובנו ואל יכרת איש מבית יואב זב ומצורע ומחזיק בפלך ונופל בחרב וחסר לחם (ש"ב ג כט). זב כנגד הכח, מי שהוא זב אין לו כח. ומצורע כנגד הנוי. מי שהוא מצורע אפי' הוא בחור והצרעת עליו אין כעור ממנו. מחזיק בפלך כנגד העושר שיהא כאשה עניה. וחסר לחם כנגד החכמה, שנאמר לכו לחמו בלחמי וגו' (משלי ט ה), מפני מי שאין לו לחם אין לו פנאי לעסוק בתורה. ונופל בחרב כנגד השנים, אלו חמשה פורעניות כנגד חמשה דברים של שבח, מי שאינו זוכה בשבח, יורש אלו חמשה מיני פורעניות, כיואב, אבל מי שזוכה בשבח נוטל כיצחק, שנא' ויהי כי זקן יצחק, ודוד צווח ואומר תחת אבותיך יהיו בניך (תהלים מה יז), הוי אומר ויהי כי זקן יצחק.