1פרק (ס"א) [ס"ב] נביאים.
[א] למה תאמר יעקב ותדבר ישראל (ישעי' מ כז). זש"ה מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו (איכה ג לט), א"ר שמואל מה יתאונן אדם על חי עולמים, יסתכל בעונות ידיו שגבר על חטאיו. ור' שמעון אומר מה יתאונן אדם, אלו לא די שהוא חי והוא רואה את השמש הזה, וכן שלמה אומר מה יתרון לאדם [בכל עמלו שיעמול תחת השמש] (קהלת א ג), אלו לא די שהוא רואה את השמש, לפיכך אמר הקב"ה ליעקב למה את קורא תגר, למה תאמר יעקב.
2[ב] ד"א למה תאמר יעקב. זש"ה אולת אדם תסלף דרכו וגו' (משלי יט ג). ר' אומר שלש עשרה פלטריות בגן עדן ועשר חופות, שנאמר (בגן עדן וגו') [בעדן גן אלהים וגו'] (יחזקאל כח יג). ואמרתי לא טוב היות האדם וגו' (בראשית ב יח), לא היה צריך לשבחני, אלא התחיל מתרעם ואומר, האשה אשר נתת עמדי וגו' (שם ג יב), וכך אברהם ירד למלחמה, ועשיתיו מלך על ששה עשר מלכים, והחזרתי לו את השביה, והי' סבור שמא שכרו הוא, ואמרתי לו שכרך הרבה מאוד (בראשית טו א). לא היה צריך להודות, אלא אמר ה' אלהים מה תתן לי וגו' (שם שם ב). וכך יעקב כי במקלי וגו' (שם לב יא) ועשיתי עמו כל אותה הטובה, והוא אומר לפרעה מעט ורעים היו וגו', (שם מז ט), הרעתי לך מימיך יעקב שאתה אומר כן. וכן דור המדבר, כמה טובות עשיתי עמהם, שנאמר ובמדבר אשר ראית וגו' (דברים א לא), והם אמרו ונפשינו קצה בלחם הקלוקל (במדבר כא ה), כך הוא אומנתכם תורעמנים ואת מתרעם, הוי למה תאמר יעקב.
3[ג] [ד"א למה תאמר יעקב. זש"ה] לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו (איוב ג כג). אמר לו הקב"ה עד שלא יצאת לעולם. נסתרה דרכך בבטן עקב את אחיו (הושע יב ד).
4[ד] ד"א למה תאמר יעקב אמר רב אל תקרא למה תאמר יעקב, אלא למה תימר יעקב משל לאדם שהשיא את בתו, התחיל קובל על חתנו, ואומר אינו מעלה לה מזונות, אמר חתנו, לא מה שאתה אומר, אלא מה שאומר השליש שבינותינו, כך יהי שמו של הקדוש ברוך הוא מבורך, בתו של יעקב זו כנסת ישראל, שנאמר כה תאמר לבית יעקב (שמות יט ג), והקב"ה חתנו, שנאמר ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור וגו' (שם כ יז), התחיל יעקב קובל, אמר לו הקב"ה לא מה שאתה אומר, אלא הרי השמים יוכיחו, שהורידו לבניך מן, שנאמר הנני ממטיר לכם לחם מן השמים (שם טז ד), והארץ תוכיח שהעלה להם את הבאר, שנאמר עלי באר ענו לה (במדבר כא יז), וכל אלו בשביל אהבה שאהבתיך, שנאמר ואוהב את יעקב (מלאכי א ב). וכן כי נער ישראל ואוהבהו וגו' (הושע יא א), אפשר למלך שישבח את אדם, אלא אם כן ראה אותו, ואני הייתי משתבח בך, עד שלא נוצרת, שנאמר ברוך ה' אלהי ישראל מהעולם ועד העולם (תהלים מא יד). עשיתי לך כל הטובה הזו ואת קורא תגר, למה תאמר יעקב, אמר לו הקב"ה חזור לתומך, כשם שהיית חוזר לקווייך, כשהיית מברך את השבטים לא כך אמרת, לישועתך קויתי ה' (בראשית מט יח). אף עכשיו חזור בך, מנין שכן הוא אומר בסוף הפרשה וקויי ה' יחליפו כח (ישעי' מ לא).