פרק (פ) [פ"א] כתובים. [א] למנצח בנגינות מזמור לאסף שיר נודע ביהודה אלהים (תהלים עו א ב). זש"ה אשא דעי למרחוק (איוב לו ג), אמר הקב"ה אשא את אברהם למרחוק, קורא ממזרח עיט [מארץ מרחק איש עצתי] (ישעי' מו יא), מי שמודיע אותי בעולמי, ולפועלי אתן צדק (איוב שם), למי שנעשה פועלי, כשם שהפועל יגע במלאכתו, כך אברהם פועל בנסיונות שנסהו הב"ה, אימתי והאמין בה' (בראשית טו ו).
[ב] ד"א אשא דעי למרחוק. זה יעקב, כשירד למצרים הודיע כוחו של הקב"ה, שנאמר ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו (בראשית מח ט"ו). אמר להן יהי רצון שתלכו כשם שהלכו אברהם ויצחק בדרכי המקום. הקבצו ושמעו (שם מט ב), ולמה קרא אותן, אלא אמר, אברהם זקני שני בנים היו לו יצחק וישמעאל, ישמעאל רשע, יצחק צדיק, וכן יצחק שני בנים היו לו עשו ואני, עשו שנא דרכי המקום, ואני אהבתי דרכיו, ואני נתן לי י"ב בנים, תאמר חציין צדיקים וחציין רשעים, אמרו לו יודעין אנו מה בלבך, שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו ד), כיון ששמע יעקב, מיד השתחוה, שנאמר וישתחו ישראל (בראשית מז לא), התחיל אומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. א"ר חנינא למה השתחוה, אלא השתחוה שלא יצא ממיטתו פסולת, אותה שעה נתקיים נודע ביהודה אלהים בישראל גדול שמו.