פרק (נ) [נ"א] כתובים.
[א] שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי (תהלים קכא א). אמר לו הקב"ה לדוד, עד עכשיו אתה אומר אשא עיני וגו', כבר אמרתי עליך ביד משה וזאת ליהודה וגו' (דברים לג ז), וזאת לדוד שעומד מיהודה, שנאמר שמע ה' קול יהודה (שם שם), שמע ה' קולו של דוד, כשיתפלל לפניך כשירד על גלית, ואל עמו תביאנו (שם שם), ובשוב דוד מהכות את הפלשתי (ש"א יז נז), ידיו רב לו וגו' (דברים שם), אימתי ופלשתים עומדים אל ההר מזה וישראל עומדים אל ההר מזה (ש"א יז ג), ופלשתים עומדים, בזכות אבימלך שכיבד לאברהם, שנאמר ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב (בראשית כ טו). וישראל עומדים אל ההר מזה, בזכות אברהם. ד"א ופלשתים [עומדים אל ההר מזה] בטוחים על גליות שנקרא זה. שנאמר הראיתם האיש העולה הזה (ש"א יז כה), וישראל עומדין אל ההר מזה, בטוחין על דוד שנקרא זה, שנאמר קום משחהו כי זה הוא (שם טז יב). ד"א ופלשתי' עומדי' על ההר מזה מלאך. השטן מסייען, שנאמר ויאמר ה' אל השטן אי מזה תבא (איוב ב ב) וישראל עומדי' אל ההר מזה. מלאכי השרת מסייען שנקראו זה, שנאמר וקרא זה אל זה (ישעי' ו ג). ד"א ופלשתים עומדים אל ההר מזה. מלאך השטן מקטרג על ישראל ואומר לא כך אמרו ישראל במדבר ויאמרו זה אלהיך ישראל (שמות לב ד וח), ומלאכי השרת מלמדין עליהם זכות ואומרי' לא כך אמרו לך בים, זה אלי ואנוהו (שם טו ב), כיון שתלה דוד עיניו, וראה פלשתי' עומדי' אל ההר מזה וגו', התחיל מתיירא ואומר שיר המעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי. אמר לו הקב"ה מתירא את, ואומר מאין יבא עזרי, ראה מה אצלך והגיא ביניהם (שם ש"א יז ג), זה משה, שנאמר ויקבור אותו בגי (דברים לד ו), כבר [על ידי] זה כתבתי ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה (שם לג ז). עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ.
[א] שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי (תהלים קכא א). אמר לו הקב"ה לדוד, עד עכשיו אתה אומר אשא עיני וגו', כבר אמרתי עליך ביד משה וזאת ליהודה וגו' (דברים לג ז), וזאת לדוד שעומד מיהודה, שנאמר שמע ה' קול יהודה (שם שם), שמע ה' קולו של דוד, כשיתפלל לפניך כשירד על גלית, ואל עמו תביאנו (שם שם), ובשוב דוד מהכות את הפלשתי (ש"א יז נז), ידיו רב לו וגו' (דברים שם), אימתי ופלשתים עומדים אל ההר מזה וישראל עומדים אל ההר מזה (ש"א יז ג), ופלשתים עומדים, בזכות אבימלך שכיבד לאברהם, שנאמר ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב (בראשית כ טו). וישראל עומדים אל ההר מזה, בזכות אברהם. ד"א ופלשתים [עומדים אל ההר מזה] בטוחים על גליות שנקרא זה. שנאמר הראיתם האיש העולה הזה (ש"א יז כה), וישראל עומדין אל ההר מזה, בטוחין על דוד שנקרא זה, שנאמר קום משחהו כי זה הוא (שם טז יב). ד"א ופלשתי' עומדי' על ההר מזה מלאך. השטן מסייען, שנאמר ויאמר ה' אל השטן אי מזה תבא (איוב ב ב) וישראל עומדי' אל ההר מזה. מלאכי השרת מסייען שנקראו זה, שנאמר וקרא זה אל זה (ישעי' ו ג). ד"א ופלשתים עומדים אל ההר מזה. מלאך השטן מקטרג על ישראל ואומר לא כך אמרו ישראל במדבר ויאמרו זה אלהיך ישראל (שמות לב ד וח), ומלאכי השרת מלמדין עליהם זכות ואומרי' לא כך אמרו לך בים, זה אלי ואנוהו (שם טו ב), כיון שתלה דוד עיניו, וראה פלשתי' עומדי' אל ההר מזה וגו', התחיל מתיירא ואומר שיר המעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי. אמר לו הקב"ה מתירא את, ואומר מאין יבא עזרי, ראה מה אצלך והגיא ביניהם (שם ש"א יז ג), זה משה, שנאמר ויקבור אותו בגי (דברים לד ו), כבר [על ידי] זה כתבתי ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה (שם לג ז). עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ.