אגדת בראשית · פרק 76

פרק (ע"ה) [ע"ו] תורה.
[א] ויגש אליו יהודה (בראשית מד יח). זש"ה הלא אב אחד לכלנו וגו' (מלאכי ב י). שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד (בראשית מב יג). לא כא"ה מ"ה ולא כמצריים שהן משתחוים לכל מין ומין של ע"א, שנאמר ובגלולי מצרים אל תטמאו (יחזקאל כ ז), אבל אנו חס לנו, אלא אל אחד בראנו (מלאכי שם), ואם כן מדוע נבגד איש באחיו (שם שם). למה אתה תבגד בנו, מתחילה שמצאנו כסף בפי אמתחותינו, ולא החזרנו אותו, שנאמר הן כסף אשר מצאנו (בראשית מד ח), ואת בוגד בנו, ואומר האיש אשר נמצא הגביע וגו' (שם שם יז), הברית שכרת הקב"ה עם האבות אנו מחללין, ולא עוד אלא תנאין שהתנינו בינינו, לא כך אמרת אם כנים אתם וגו' (שם מב יט כ), ואת אחיכם הקטן וגו', ואבינו לא ביקש ועשינו אף עמו תנאין, שנאמר אם לא הביאותיו אליך וגומר (שם מג ט), ואת אומר האיש אשר נמצא וגו' (שם מד יז), אם כן היכן הוא הברית שהיתנה הקב"ה בתורתו ואמר לנו, ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך (ויקרא כה מו), וכתיב לא תעבוד בו עבודת עבד (שם שם לט), לכך מדוע נבגד איש באחיו (מלאכי שם).

[ב] ד"א ויגש אליו יהודה. זש"ה ואהיה אצלו וגומר, משחקת בתבל וגו' (משלי ח ל לא), כך גדל הקב"ה את התורה כל מי שמבקש לשחק בתורה היא משחקת עליו, שנאמר משחקת בתבל וגומר, אין לך חכם גדול משלמה ועל שבקש לבטל יו"ד מן התורה, ראה מה אירע לו, אימתי אלא כיון שמלך וישב על כסאו ונטל משנה תורה והסתכל, דכתיב והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר, כיון שראה לא ירבה לו נשים וגו' (דברים יז יח), אמר הריני מרבה נשים וזהב וסוסים (שם שם יז), נשים מנין, שנאמר ויהי לו נשים שרות שבע מאות ופלגשים שלש מאות (מ"א יא ג), סוסים מנין, שנאמר ויהי לשלמה ארבעים אלף אורוות סוסים וגו' (שם ה ו) וכסף וזהב מנין, שנאמר ויתן המלך הכסף והזהב בירושלים כאבנים וגו' (שם י כז), מיד עלתה תורה אצל הקב"ה, ואמרה לפניו רבש"ע למה אני עוד ממתנת בארץ, אם שלמה חכם שבחכמים ביטלני, מי מקיימני עוד, אמר לה הקב"ה חייך אלף אלפים כשלמה בטלין, ויו"ד מן התורה אינו בטל, מה ביטל לא יו"ד ביטל, מעלה אני עליו כאילו ביטל את כלה, שנאמר ויאמר ה' לשלמה יען אשר היתה זאת עמך ולא שמרת בריתי וחקותי (שם יא יא), התורה שנקרא זאת, שנאמר וזאת התורה (דברים ד מד), עמך היתה, שנאמר והיתה עמו וגומר (שם יז יט), וכך עשית קרוע אקרע את הממלכה מעליך (שם יא יא), למה, משחקת בתבל ארצו.

[ג] ד"א משחקת בתבל ארצו. אלו השבטים שבקשו לבטל דבר מן התורה, אימתי כשראה יוסף החלום ואומר והנה השמש והירח (בראשית לז ט), אמרו לו הבוא נבוא וגומר (שם שם י), כיון שיצא אמרו זה לזה ועתה לכו ונהרגהו וגו' (שם שם כ), אמר להן הקב"ה אתם מבקשין לבטל דבר מן התורה ואמרתם לכו ונהרגיהו וגומר, נראה מי מקיים דבריו, לא עשה אלא כיון שנמכר יוסף לעבד ונעשה שליט, שנאמר ויוסף הוא השליט וגו'. ויבאו אחי יוסף וגו' (שם מב ו), התחיל אומר להן מרגלים אתם (שם שם ט), אמרו לו לא אדוני ועבדיך באו וגו' שנים עשר וגו' (שם שם י ויג), אמר להם לאו, אלא ילדים אתם גונבים ומוכרים לעבדים, אלא שלחו מכם אחד וגו' (שם שם טז). ובסוף כשנמצא הגביע ביד בנימן, התחיל אומר מי הגנב בנימין בנה של גנבת, אמך רחל גנבה, שנאמר ותגנב רחל וגו' (שם לא יט). הרי את גונב, התחילו אומרים לו, מה נאמר לאדוני (שם מד טז), על יוסף. ומה נדבר (שם שם), על שמעון. ומה נצטדק (שם שם) על הגביע, אלא האלהים מצא את עון עבדיך וגומר (שם שם). אמר להן הקב"ה מה יכלתם לבטל דבר אחד שאמרתם לכו ונהרגיהו, הרי אתם מבקשין שיטול אתכם לעבדים והוא אינו רוצה, שנאמר ויאמר חלילה מעשות זאת וגו' (שם שם יז). מי שחק למו, הוי משחקת בתבל ארצו.

[ד] ד"א ויגש אליו יהודה. זש"ה אחד באחד יגשו וגו' (איוב מא), לא כשם שעתיד לעשות בהמות ללויתן, בהמות מנגח ללויתן בקרניו, ולויתן מוציא אש ונוצח לבהמות, שנאמר מנחיריו יצא עשן (שם שם יב). כך היה יוסף הנקרא בכור שורו, מקיש בקרניו זה לזה, נוטל לאחיו וחובשן, שנאמר ויאסוף אותם אל משמר שלשת ימים (בראשית מב יז), כיון שיצא יהודה ולא יכול יוסף להתאפק, לכך נאמר ליש גבור בבהמה ולא ישוב מפני כל (משלי ל ל).