אע"פ שחולה אני אהובה אני לפני המקום. פי' אף שחולה אני מחמת שעבוד דאיתא ואשא אתכם על כנפי נשרים תמן תנינן נושא אדם את בנו ואבן בידו ומוקי לה בגמרא בבן שיש לו גיעגועין עליו וזה למ"ד שחייב על החי משא"כ למ"ד שהנושא את החי פטור שחי נושא את עצמו א"כ אף בלא טעם נושא אדם מותר ואיתא ביומא ונשא השעיר אפי' בשבת מאי קמ"ל והא חי נושא את עצמו ומשני אפי' בשבת כשהוא חולה והשתא א"ש אע"פ שחולה אני וא"כ אז אין חי נושא את עצמו וא"כ היאך נשא אותם על כנפי נשרים אלא ע"כ שהם אהובים לפני המקום ודו"ק זה שמעתי בשם הגאון מהור"ר ליב צונץ אב"ד דק"ק פינטשב ז"ל:
קריאה במקור
ידי משה על שיר השירים רבה · Parasha 2 · פרק 5 · Midrash 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a52ebe02b94a88427207625ef8765f88c0982f963e6c772c1c3c0b2d1c405d31