פרקי דרבי אליעזר · פרק 2

אָמְרוּ בָּנָיו שֶׁל הוֹרְקְנוֹס לַאֲבִיהֶם: ״עֲלֵה לִירוּשָׁלַיִם וְנַדֵּה אֶת בִּנְךָ אֱלִיעֶזֶר מִנְּכָסֶיךָ״. וְעָלָה לִירוּשָׁלַיִם לְנַדּוֹתוֹ, וּמָצָא שָׁם יוֹם טוֹב לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. וְהָיוּ כָּל גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה סוֹעֲדִין אֶצְלוֹ: בֶּן צִיצִית הַכֶּסֶת, וְנַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן, וּבֶן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ.

וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ בֶּן צִיצִית הַכֶּסֶת? שֶׁהָיָה מֵסֵב לְמַעְלָה מִגְּדוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם. אָמְרוּ עַל נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן, שֶׁהָיָה לוֹ מָזוֹן שְׁלשָׁה סְאִים קֶמַח לְכָל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם. אָמְרוּ עָלָיו עַל בֶּן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ, שֶׁהָיָה לוֹ בַּיִת אַרְבַּע כּוֹרִין שֶׁל גַּנּוֹת טוֹחֲנִין בְּזָהָב. אָמְרוּ לוֹ, ״הֲרֵי אָבִיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בָּא״. אָמַר לָהֶם, ״עֲשׂוּ לוֹ מָקוֹם״, וְעָשׂוּ לוֹ מָקוֹם וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ אֶצְלוֹ. וְנָתַן עֵינָיו בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אָמַר לוֹ, ״אֱמֹר לָנוּ דָּבָר אֶחָד מֵהַתּוֹרָה״. אָמַר לוֹ, ״רַבִּי, אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לַבּוֹר הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מַיִם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה מוֹצִיא. כָּךְ אֲנִי אֵינִי יָכוֹל לוֹמַר דִּבְרֵי תוֹרָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקִּבַּלְתִּי מִמְּךָ״.

אָמַר לוֹ: ״אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמַעְיָן זֶה שֶׁהוּא נוֹבֵעַ וּמוֹצִיא מַיִם, וְיֵשׁ בְּכֹחוֹ לְהוֹצִיא מַיִם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא מַכְנִיס. כָּךְ אַתָּה יָכֹל לוֹמַר דִּבְרֵי תוֹרָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקִּבְּלוּ מִסִּינַי״. אָמַר לוֹ: ״שֶׁמָּא מִמֶּנִּי אַתָּה מִתְבַּיֵּשׁ? הֲרֵינִי עוֹמֵד מֵאֶצְלְךָ״. עָמַד רַבָּן יוֹחָנָן וְהָלַךְ לוֹ לַחוּץ, וְהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וּפָנָיו מְאִירוֹת כְּאוֹר הַחַמָּה, וְקַרְנוֹתָיו יוֹצְאוֹת כְּקַרְנוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה, וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ אִם יוֹם וְאִם לַיְלָה. בָּא רַבָּן יוֹחָנָן מֵאֲחוֹרָיו וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ. אָמַר לוֹ: ״אַשְׁרֵיכֶם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁיָּצָא זֶה מֵחֲלָצֵיכֶם״.

אָמַר הוֹרְקָנוֹס: ״לְמִי אָמַר כָּךְ?״ אָמְרוּ לוֹ: ״לֶאֱלִיעֶזֶר בִּנְךָ״. אָמַר לָהֶם: ״לֹא כָּךְ הָיָה לוֹ לוֹמַר, אֶלָּא 'אַשְׁרֵי אֲנִי שֶׁיָּצָא זֶה מֵחֲלָצַי'״. הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, וְאָבִיו עוֹמֵד עַל רַגְלָיו. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אָבִיו עוֹמֵד עַל רַגְלָיו, נִבְהַל. אָמַר לוֹ: ״אַבָּא, שֵׁב, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לוֹמַר דִּבְרֵי תוֹרָה וְאַתָּה עוֹמֵד עַל רַגְלֶיךָ״. אָמַר לוֹ: ״בְּנִי, לֹא עַל כָּךְ בָּאתִי, אֶלָּא לְנַדּוֹתְךָ מִנְּכָסַי. וְעַתָּה שֶׁבָּאתִי לִרְאוֹתְךָ וְרָאִיתִי כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה, הֲרֵי אַחֶיךָ מְנֻדִּים מֵהֶם, וְהֵם נְתוּנִים לְךָ בְּמַתָּנָה״.

אָמַר לוֹ: ״וַהֲרֵי אֲנִי אֵינִי שָׁוֶה כְּאֶחָד מֵהֶם. אִלּוּ קַרְקָעוֹת בִּקַּשְׁתִּי מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָיָה לְפָנָיו לִתֵּן לִי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כד, א): 'לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ'. וְאִלּוּ כֶּסֶף וְזָהָב בִּקַּשְׁתִּי, הָיָה נוֹתֵן לִי, שֶׁנֶּאֱמַר (חגי ב, ח): 'לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם ה' צְבָאוֹת'. אֶלָּא לֹא בִקַּשְׁתִּי מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא תּוֹרָה בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט, קכח): 'עַל כֵּן כָּל פִּקּוּדֵי כֹל יִשָּׁרְתִּי כָּל אֹרַח שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי'״.