פרקי דרבי אליעזר · פרק 4

בַּשֵּׁנִי בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָרָקִיעַ וְהַמַּלְאָכִים וְאִשּׁוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם וְאִשּׁוֹ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. וַהֲלֹא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ נִבְרְאוּ בַּיּוֹם רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, א): ״בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ״. וְאֵי זֶה רָקִיעַ בָּרָא בַּיּוֹם שֵׁנִי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, רָקִיעַ שֶׁעַל רָאשֵׁי הַחַיּוֹת ד', שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, כב): ״וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא״. וּמַה הוּא כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא? כַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְהוּא מֵאִיר עַל כָּל הַשָּׁמַיִם כְּנֵר שֶׁהוּא בַּבַּיִת וְכַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהוּא מֵאִיר בִּגְבוּרָתוֹ בַּצָּהֳרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב, כב): ״וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא״. וּכְמוֹתָן הַצַּדִּיקִים עֲתִידִין לְהָאִיר לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל יב, ג): ״וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ״. וְאִלּוּלֵי הָרָקִיעַ הַהוּא הָיָה הָעוֹלָם נִבְלָע מִן הַמַּיִם שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ וּלְמַטָּה מִמֶּנּוּ מַיִם וְהוּא מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לְמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ו): ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם. וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם״, בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לְמַיִם הַתַּחְתּוֹנִים.

וְהַמַּלְאָכִים שֶׁנִּבְרְאוּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, כְּשֶׁהֵן נִשְׁלָחִין בִּדְבָרוֹ נַעֲשִׂין רוּחוֹת, וּכְשֶׁהֵן מְשָׁרְתִים לְפָנָיו נַעֲשִׂין שֶׁל אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ד): ״עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט״.

אַרְבַּע כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְּסִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מַחֲנֶה רִאשׁוֹנָה שֶׁל מִיכָאֵל מִימִינוֹ. מַחֲנֶה שְׁנִיָּה שֶׁל גַּבְרִיאֵל עַל שְׂמֹאלוֹ. מַחֲנֶה שְׁלִישִׁית שֶׁל אוּרִיאֵל מִלְּפָנָיו. מַחֲנֶה רְבִיעִית שֶׁל רְפָאֵל מִלְּאַחֲרָיו. שְׁכִינָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאֶמְצַע. וְהוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא גָּבוֹהַּ וְתָלוּי לְמַעְלָה בָּאֲוִיר. מַרְאוֹת כְּבוֹדוֹ כְּעֵין הַחַשְׁמַל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל א, כז): ״וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל״, וַעֲטָרָה נְתוּנָה בְּרֹאשׁוֹ וְכֶתֶר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ עַל מִצְחוֹ, וְעֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ חֶצְיָהּ אֵשׁ וְחֶצְיָהּ בָּרָד, מִימִינוֹ חַיִּים וּמִשְּׂמֹאלוֹ מָוֶת, וְשֵׁבֶט שֶׁל אֵשׁ בְּיָדוֹ, וּפָרֹכֶת פְּרוּשָׂה לְפָנָיו, וְשִׁבְעָה מַלְאָכִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִתְּחִלָּה מְשָׁרְתִים לְפָנָיו לִפְנִים מִן הַפָּרֹכֶת וְהוּא הַנִּקְרָא פַּרְגּוֹד, וַהֲדוֹם רַגְלָיו כָּאֵשׁ וּבָרָד, וְתַחַת כִּסֵּא כְבוֹדוֹ כְּאֶבֶן סַפִּיר. וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת סְבִיבוֹת לְכִסְאוֹ. צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ, שִׁבְעָה עַנְנֵי כָבוֹד סוֹבְבִים אוֹתוֹ, וְאוֹפַן הַגַּלְגַּל וּכְרוּב וְחַיָּה נוֹתְנִין לְפָנָיו שֶׁבַח. וּדְמוּת כִּסְאוֹ כְּעֵין סַפִּיר שֶׁל אַרְבַּע רַגְלַיִם. וְאַרְבַּע חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ קְבוּעִים עַל כָּל רֶגֶל וָרֶגֶל. אַרְבַּע פָּנִים לְאֶחָד וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאֶחָד מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם״, וְהֵם הֵן הַכְּרוּבִים.

וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר פְּנֵי הַמִּזְרָח מְדַבֵּר מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים פְּנֵי אָדָם. וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר פְּנֵי הַדָּרוֹם מְדַבֵּר מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים פְּנֵי אַרְיֵה. וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר פְּנֵי הַמַּעֲרָב מְדַבֵּר מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים פְּנֵי שׁוֹר. וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר מִפְּנֵי הַצָּפוֹן מְדַבֵּר מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים פְּנֵי נֶשֶׁר.

וּלְעֻמָּתָם הָאוֹפַנִּים וְגַלְגַּלֵּי מֶרְכָּבָה. וּכְשֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא, וּכְשֶׁהוּא מַשְׁקִיף עַל הָאָרֶץ מַרְכְּבוֹתָיו עַל הָאוֹפַנִּים וּמִקּוֹל זַעֲקַת גַּלְגַּלֵּי הַמֶּרְכָּבָה, בְּרָקִים וּרְעָמִים יוֹצְאִין לָעוֹלָם. כְּשֶׁהוּא בַּשָּׁמַיִם וְרוֹכֵב עַל עָב קַל, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּרְכַּב עַל״ וְכוּ', וּכְשֶׁהוּא מְמַהֵר דּוֹאֶה עַל כַּנְפֵי רוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים יח, יא): ״וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ״.

וְהַחַיּוֹת עוֹמְדוֹת אֵצֶל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ וְאֵין יוֹדְעוֹת מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. עוֹמְדוֹת בְּיִרְאָה וּבְאֵימָה בְּרֶתֶת וּבְזִיעַ וּמִזֵּעַת פְּנֵיהֶם נְהַר שֶׁל אֵשׁ מוֹשֵׁךְ וְיוֹצֵא לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ז, י): ״נְהַר דִּי נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי״. שְׁנַיִם שְׂרָפִים עוֹמְדִים – אֶחָד מִימִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ; שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְכָל אֶחָד. וְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו שֶׁלֹּא יַבִּיטוּ פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, וּשְׁנַיִם מְכַסִּים רַגְלֵיהֶם, שֶׁלֹּא יֵרָאוּ פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, כְּדֵי לְשַׁכֵּחַ עֲמִידַת רֶגֶל עֵגֶל, וּבִשְׁתַּיִם מְעוֹפְפִים וּמַעֲרִיצִים וּמְקַדְּשִׁים אֶת שְׁמוֹ הַגָּדוֹל זֶה עוֹנֶה וְזֶה קוֹרֵא וְאוֹמְרִים (ישעיהו ו, ג): ״קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ״.

וְהַחַיּוֹת עוֹמְדוֹת אֵצֶל כְּבוֹדוֹ וְאֵינָן יוֹדְעוֹת מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, עוֹנוֹת וְאוֹמְרוֹת בְּכָל מָקוֹם שֶׁכְּבוֹדוֹ שָׁם: ״בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ״. וְיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ שֶׁהֵם מְיַחֲדִים שְׁמוֹ תָּמִיד, בְּכָל יוֹם עוֹנִים וְאוֹמְרִים (דברים ו, ד): ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד״ וְהוּא מֵשִׁיב לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל: ״אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמַּצִּיל אֶתְכֶם מִכָּל צָרָה״.