ספרי במדבר · פסקה 154

ונדר אלמנה וגרושה – מן הנישואין. אתה אומר מן הנישואין, או אינו אלא מן האירוסין? הרי אתה דן: הואיל ובעולה אין אביה מיפר נדריה, ואלמנה אין אביה מיפר נדריה; מה בעולה שיצאת מרשות אביה – אף אלמנה וגרושה שיצאת מרשות אביה. או אפילו נתארמלה או נתגרשה וניסת, לזה קורא אני עליה, ונדר אלמנה וגרושה – באלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט? ת"ל ואם בית אישה נדרה, מכל מקום: ואם בית אישה נדרה – זו נשואה, או אינו אלא ארוסה? כשהוא אומר ואם היו תהיה לאיש – הא ארוסה אמורה. ומה ת"ל ואם בית אישה נדרה? זו נשואה, דברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר: זו יתומה בחיי האב:

ושמע אישה – להוציא את החרש. ושמע אישה – אין לי אלא ששמע הוא; השמיעוהו אחרים מנין? ת"ל וקמו כל נדריה: והחריש לה – זו חרישה לקיים. אתה אומר זו חרישה לקיים, או אינו אלא חרישה למיקט? כשהוא אומר אם החרש יחריש לה אישה הרי חרישה למיקט אמורה; ומה ת"ל והחריש לה? זו חרישה לקיים: וקמו כל נדריה – שאם נדרה וקיים, וחזר והפר, שומע אני יהיה מופר? ומה אני מקיים וקמו כל נדריה – עד שלא יפר, או אף משיפר? ומה אני מקיים והפר את נדריה – עד שלא קיים, או אינו אלא אף משקיים? ת"ל יקום, מגיד הכתוב שנתנה רשות להפר כל היום.

כל מוצא שפתיה לנדריה ולאיסר נפשה לא יקום – להוציא את אפוטרופוס. אישה הפרם וה' יסלח לה – אם הבעל מיפר מופר, ואם לאו אינו מופר. אמרה: יודעת אני שכל נדרים שהיה בעלי שומע היה מפר, שומע אני יהיה מופר? ת"ל אישה הפרם: אם יפר הבעל מופר, ואם לאו אינו מופר. אמר לאפוטרופוס: כל נדרים שהיא נודרת אשתי מכאן עד שאבוא ממקום פלוני הפר לה, והפר לה; שומע אני יהיה מופר? ת"ל אישה הפרם: אם הפר הבעל מופר, ואם לאו אינו מופר, דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר: מצינו בכל מקום ששלוחו של אדם כמותו: