ספרי במדבר · פסקה 122

אמרת אליהם בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גורן וכתבואת יקב – הרי זה אזהרה לב"ד, שלא יהיו תורמים אותו אלא מן המחובר: ונחשב ללוים. למה נאמר? לפי שהוא אומר "והרמותם ממנו תרומת ה'", שומע אני: הואיל וקראו הכתוב "תרומה", תהא בקדושה עולמית? – ת"ל ונחשב ללוים: מה תרומת גורן מפריש תרומה, ושאר חולין – אף מעשר ראשון, מפריש תרומה, ושאר חולין. ואכלתם אותו בכל מקום – אפילו בקבר. שהיה בדין: הואיל ותרומה קרויה תרומה, ומעשר ראשון קרוי תרומה – אם למדתי לתרומה, שאין נאכלת אלא במקום אחד טהור – אף מעשר ראשון לא יהיה נאכל אלא במקום טהור! – ת"ל ואכלתם אותו בכל מקום – אף בקבר: אתם וביתכם. להביא את בת ישראל המאורסת ללוי, שנותנת רשות: כי שכר הוא לכם. אם עבד – יטול אם לא עבד – לא יטול. מכאן אמרו: בן לוי שקיבל עליו כל עבודת לויה חוץ מדבר אחד – אין לו חלק בלויה. ולא תשאו עליו חטא. מנין אתה אומר, שאם הפרשת אותו שלא מן המחובר – שאתם בנשיאות עון? תלמוד לומר "ולא תשאו עליו חטא". אין לי אלא בן לוי, ישראל שנטל רשות מלוי מנין? ת"ל "ולא תשאו עליו חטא": בהרימכם את חלבו. למה נאמר? לפי שהוא אומר והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר, אין לי אלא תרומה טהורה. תרומה טמאה מנין? ת"ל בהרימכם את חלבו ממנו. [ואת סדשי בני ישראל לא תהללו] הרי זו אזהרה לכהנים וללוים, דברי ר' יונתן. ר' יאשיה אומר: ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו: