מדרש שכל טוב · שמות · פרק 12 · פסוק 24

ושמרתם את הדבר הזה לחק. להביא פסח דורות, שלא יביאנו אלא מן הכשבים או מן העזים:

לחק לך ולבניך עד עולם. למה נאמר, לפי שנאמר ולקחו מן הדם (פסוק ז), שומעני אף הנשים במשמע, ת"ל חק לך ולבניך, האנשים ולא הנשים:

ורבותינו דרשו משכו וקחו לכם. ר' יוסי הגלילי אומר משכו ידיכם מע"ז ומעבירות והדבקו במצות. ר' ישמעאל אומר בא הכתוב ללמדך שיהיו נימנין על הפסח ומושכין ידיהם ממנו, כדדרשינן לאחרן. ר' יצחק אומר בא הכתוב ללמדך שבהמה דקה ניקנית במשיכה:

ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר. שתהא נכנס בכי טוב ויצא בכי טוב, וכן אתה מוצא שהאבות והנביאים נהגו בדרך ארץ, שנא' וישכם אברהם בבקר (בראשית יט כז), וכן יעקב וכן משה וכן יהושע וכן שמואל, והלא הדברים ק"ו, ומה האבות והנביאים שהלכו לעשות רצון הקב"ה נהגו בדרך ארץ, שאר בני אדם עאכו"כ, וכה"א תשת חשך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער (תהלים קד כ) וכתיב יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב (שם שם כג):

ועבר ה' לנגוף. נותן הוא עברתו ויראתו במצרים, ואין עברה אלא לשון זעם, שנא' ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה (תהלים עח מט), וכתיב הנה יום [ה'] בא אכזרי ועברה (ישעי' יג ט) וכתיב בכל כרמים מספד כי אעבור בקרבך נאום ה' (עמוס ה יז):

ירויחו דורשי הפרשה ויבינו בה וסמוך לה פרשת ביאת הארץ. ולמה נסמכה לפי שנאמר לחק לך ולבניך עד עולם (פסוק כד), שומעני בין בארץ בין בחוצה לארץ, ת"ל והיה כי תבואו אל הארץ, תלה הכתוב העבודה מביאת הארץ ולהלן: