מדרש שכל טוב · שמות · פרק 8 · פסוק 11

וירא פרעה כי היתה הרוחה. למכתו:

והכבד את לבו. מן השמים היתה ללבו הכבדה. והכבד לשון פעול הוא כבד והולך כמו שאול לו באלהים (ש"א כב יג):

ולא שמע אליהם כאשר דבר ה'. ולא ישמע אליכם פרעה (שמות ז ד):

ויש דורשין התפאר עלי לשון חיפוש, ודומה לו לא תפאר אחריך (דברים כד כ), ומתרגמינן לא תפלי בתרך, ודומה לו בדברי רבותינו לא יפלה את כליו לאור הנר. והכי אמר ליה משה לפרעה התפאר עלי חפש בלבך ושאל הזמן ועלי לעשות:

ירויחו דורשי הפרשה וישכילו וסמוך לה מכה שלישית, בשתי מכות הראשונות שלח הקב"ה והתרהו, ובשלישית לא שלח והתרהו, בשביל שהיה עומד ומותרה ממכות הראשונות, וכיוצא בדבר שנינו במשנתינו מי שלקה ושנה בב"ד כונסין אותו לכיפה ומאכילין אותו שעורין, עד שכריסו נבקעת, ומאי כיפה מלא קומתו, והיכן רמיזא, אמר ריש לקיש דכתיב תמותת רשע רעה (תהלים לד כב). ולמה לקו במכת כנים, לפי שמנעו מרחצאות וכיבוס בגדים מישראל, והיו הכנים מצערין אותם, לכך לקו גם הם בכנים. ויש דורשין לפי שגזרו על ישראל לכבד בתיהם וחצריהם ומבואותיהם ולפתח ולשדד שדותיהן, לפיכך שרצה קרקעיתם כנים, שהיו קשים כחצים בבשרם, וזכר לדבר כנים שמם, וכתיב כוננו חצים על יתר (שם יא ב), ורחש לבי לומר כי כנים היינו כנימא שאמרו רבותינו והם בלע"ז קרויין טוגנל"ו, וכן דרך מלך בשר וגם לירות חצים במורדין: