מדרש שכל טוב · בראשית · פרק 18 · פסוק 25

חללה לך. חסר יו"ד, כלומר חול הוא לך:

מעשות כדבר הזה. ואתה קדוש ומעשיך קדושים, והי' ראוי לומר בדבר הזה, ומה ת"ל כדבר, אמר ר' אבין בר כהנא כך אמר אברהם, חילול שם שמים יש בכך, ואין ראוי לעשות כדבר הזה לא הוא ולא קטן ממנו, נשבעת שאינך מביא מבול לעולם, ועכשיו אי אתה מביא מבול מים לעולם, אלא מבול של אש וגפרית, א"כ לא יתקיים שבועתך, ואם מערים על השבועה אתה חלילה לך לדבר כך:

השופט. ה' חטופה להתמיה המלה, כלומר וכי בשביל שהמלך שופט את כל הארץ ואין מי מעכב על ידו, א"כ נמצא העולם נספה בלא משפט מקומן, ועתה אם אתה חפץ בעולמיך, יש לך לוותר כמעט, כי אם יש עולם אין משפט בלא צדק, ואם יש משפט בלא צדק, אין עולם מתקיים, שכן לדין בלא משפט להמית צדיק עם רשע, א"כ הי' כצדיק כרשע, ומה הועילו צדקתן, לכך כפל לומר חלילה, ופי' לו הקב"ה להשיב ח"ו שאני מערים בשבועה, כי אם בפי' אמרתי לא יכרת כל בשר, כלומר יחד אבל רשעים מעוטים שבעולם לא דברתי ולא עלתה על לבי שלא לדינם בין באש ובין במים, אלא מה שלא השיבו, כדי ליפות כחו, ועליו הכתוב אומר אהבת צדק ותשנא רשע (תהלים מה ח), א"ל אהבת לצדיק בריותי ויצאת לחייבין, על כן משחך אלהים [אלהיך] שמן ששון מחבריך (שם), שמן זה שם טוב, כי מנח ועדיך עשרה דורות, ולא דברתי עם אחד מהם, זולתי עמך, לכך הודה לו: