מדרש שכל טוב · שמות · פרק 13 · פסוק 10

ושמרת את החוקה הזאת זו חוקת תפילין שבה הענין מדבר, ומה ת"ל ושמרת את החוקה לפי שהוא אומר והי' לך לאות שומעני אף הקטנים במשמע, והדין נותן הואיל ומזוזה מצות עשה ותפילין מצות עשה אם למדת על מזוזה שהיא נוהגת בקטנים כבגדולים יכול אף תפילין כן, ת"ל ושמרת את החוקה הזאת, לא אמרתי אלא במי שהוא יודע לשומרה, מכאן אמרו כל קטן שיודע לשמור את תפיליו אביו לוקח לו תפילין:

למועדה. למועד הניתן לה, דהיינו משינץ החמה ועד שקיעתה, ודומה לדבר עשה ירח למועדים (תהלים קד ט). כתיב למועדה מלא ו', ורבותיי דרשו התיבה לשתים, כלומר למו עדה, כמו בעבור תהי' לי לעדה (בראשית כא ל), עדות הוא לישראל כי שם ה' נקרא עליהם, וכה"א וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך (דברים כח י), אמרי רבנן אלו תפילין שבראש:

מימים ימימה. יש ימים שאתה נוהג בה, ויש ימים שאי אתה נוהג בה, יצאו שבתות וימים טובים, ר' יצחק אומר הואיל ושבת קרואה אות, דכתיב אות הוא לעולם (שמות לא יז), ותפילין קרויין אות לא יתן אות בתוך אות, או יתן אות בתוך אות אמרת [לא] תדחה שבת שהיא קרואה אות וברית, לתפילין שאינן קרואות אלא אות בלבד. ר' אליעזר אומר תדחה שבת שחייבין עליה כרת ומיתת ב"ד, לתפילין שאינן חייבין עליהם לא כרת ולא מיתת ב"ד, אלא מיענש עליהם לעולם הבא, כדמפרש בראש השנה פושעי ישראל בגופן היינו קרקפתא דלא מנח תפילין:

וימים טובים דאיתקש לשבת נמי אסור לאנוחי תפילין:

ירויחו דורשי פרשה ראשונה של תפילין וישכילו והיא מן קדש לי עד וימים ימימה, וסמוך לה פרשה שניה שהיא פרשת כי יביאך: