ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא. מזון מזומן לנו הוא, ודומה לו וימן אלהים דג גדול (יונה ב א), וימן האלהים תולעת (שם ד ז), יסוד המלה מ' נ', אפס כי רבותינו הדבירוהו על מזון ממש, כדכתיב חסד ואמת מן ינצרוהו (תהלים סא ח), ואמרו רבנן מאי משמע דהאי מן לישנא דמזונא היא, דכתיב וימן להם המלך דבר יום ביומו, מפת [בג] המלך (דניאל א ה):
קריאה במקור
מדרש שכל טוב · שמות · פרק 16 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כי לא ידעו מה הוא. לא היו יודעין מה בירור הדבר:
ויאמר משה אליהם. משה אמר לזקנים וזקנים לישראל:
הוא הלחם. שאמר הקב"ה ובבקר תשבעו לחם:
אשר נתן ה' לכם לאכלה. מששת ימי בראשית היה מזומן לכם בשחקים ועכשיו נתנו לכם, מכאן א"ר יוסי כסוסים נתפטמו ישראל מן המן, שנאמר לחם אבירים אכל איש (תהלים עח כה):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sechel Tob, Berlin 1900-1901
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725650/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 779fab8f1a8257cc94a9e0a0f8dded1115cb61032e810c6efc8191366e61b958