מדרש שכל טוב · בראשית · פרק 21 · פסוק 30

ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי הצבה זו לעדות כי חפרתי את הבאר הזאת ושלי היא:

כל כבשות שבענין זה חסרים ו', שבעבורם נקנס זרע אברהם וחסרו שכרו, שבעבור ז' הכבשת הרגו פלשתים ז' חסידי ישראל. שמשון וחפני ופנחס ושאול ושלש בניו, והחריבו ז' משכנות אהל מועד וגלגל ונוב ושילה וגבעון ובית עולמים בראשונה ובשניה, ושהה ארון ה' בשדה פלשתים ז' חדשים, ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר נחמני אומר אמר הקב"ה אלו תרנגולת של אחד מכם אבדה היה מחזר עליה כמה פתחים ואיזה מכם השגיח על ארוני. כל עדות המסור לזכר, הרי הכתוב קראו עד, ושמסורה לנקבה קוראה עדה, ובניין אב לכולהון עד הגל הזה ועדה המצבה (בראשית לא נב), ומה בין עדה שהיא לשון עדות, לעדה שהיא קיהול עשרה, עדה שהיא לשון עדות הע' ננקדת בצירי, שהיא קמוצה קטנה, כגון תהיה לי לעדה (בראשית כא ל). ועדה המצבה (שם לא נב). אבל עדה של עשרה הע' נסגלה, כגון לעדה הרעה הזאת (במדבר יד כז), בתוך העדה (שם כז ג), ועוד עדה שהיא עשרה. כשתדמימה לתיבה שלפניה, הע' נחטפת. וה' שלסוף נתמרת בתי"ו, כגון עדת ה' (שם כז יז) בעדת קרח (שם כו ט), אבל עדה שהיא לשון עדות, אין לה תמורה: