מדרש שכל טוב · שמות · פרק 10 · פסוק 2

ולמען תספר. חזר ואמר דבר הקודש למשה ולמען תספר בתורה:

באזני בנך ובן בנך. שתדרוש בתורה לדורות ויאמינו:

את אשר התעללתי במצרים. שבאתי עליהם בעלילה, ודומה לו הלא כאשר התעלל בהם וישלחם וילכו (ש"א ו ו), תרגם יונתן בן עוזיאל הלא כמה דאתפרע מנהון, ואיזו היא העלילה, כי גר יהיה זרעך ועבדום וענו אותם (בראשית טו יג), וכנגדו וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי (שם שם יד). בני בכורי ישראל (שמות ד כב), וכנגדו הנה אנכי (נוגף) [הורג] את בנך בכורך (שם שם כג), וכן בכל המכות התרה בהם מדה כנגד מדה:

ואת אותותי אשר שמתי בם. כדדרשינן לעיל:

וידעתם כי אני ה'. וכה"א גדול העצה ורב העליליה אשר (עיניו) [עיניך] פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו (ירמיה לב יט), וכתיב נורא עלילה על בני אדם (תהלים סו ה):