קריאה במקור

מדרש שכל טוב · בראשית · פרק 29 · פסוק 17

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ועיני לאה רכות. מבכיה ולכך לא דיבר יעקב בה, ושכך היו התנאים לאה לעשו ורחל ליעקב, והיו הכל מזילין לעשו ומשבחין ליעקב, והיא שומעת דומעת ובוכה, ואמרה רבש"ע אל אפול בחלקו של רשע, א"ר חוניא גדולה היא התפלה שמבטלת את הגזירה, ולא עוד אלא שקדמה לאחותה:
2
ורחל היתה יפת תואר. בקומה:
3
ויפת מראה. בדמות, ועיקר סמניה לא היו אלא אנוי:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Sechel Tob, Berlin 1900-1901
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725650/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 779fab8f1a8257cc94a9e0a0f8dded1115cb61032e810c6efc8191366e61b958