מדרש שכל טוב · בראשית · פרק 32 · פסוק 21

ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו. בא לפייסך:

כי אמר אכפרה פניו. נזעמים עליו והוא מרצהו בפיוס הרי הוא מכסה זעם פניו, וכן הוא אומר על כל פשעים תכסה אהבה (משלי י יב), וכל כפרות עון מדוברות על אופניהם, דכתיב ונרצה לו לכפר עליו (ויקרא א ד), וכתיב [כסית כל חטאתם] (תהלים פה ג):

במנחה ההולכת לפני. קודם שאגיע אליו:

ואחרי כן אראה פניו. בפיוס:

אולי ישא פני. בעבור המנחה:

ב' פעמים כתיב פניו בעניין, א' לפייס על הבכורה, ואחד על הברכה. ב' פעמים פני, אחת עתה, ואחת לבני בגליות. וכן ד' עדרים כתיב בעניין, כנגד ד' מלכיות, שארבעתן תמצא שהיה אדום שותף לאובדן של ישראל, וע"כ אמר משיח צדקנו, זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים (תהלים קלז ז), במלכות בבל, וכתיב ואל תרא ביום אחיך ביום [נכרו] (עובדיה א יב). רמז באותו ענין ד' מלכיות שנשתתף בו אדום: