מדרש שכל טוב · שמות · פרק 14 · פסוק 28

וישובו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים. אלו הרגלים הבאים אחרי הפרשים:

לא נשאר בהם עד אחד. על שפת הים כולם נכנסו בים וכיסום המים וננערו. ר' נחמיה אומר חוץ מפרעה, ועליו הוא אומר ואולם בעבור זאת העמדתיך וגו' (שמות ט טז), וכתיב ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו וגו' (דברים יא ד). וי"א אף באחרונה ירד וטבע, שנא' כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וגו' (שמות יד יז), ואומר וניער פרעה וחילו בים סוף (תהלים קלו טו), ואנא אמינא אליבא דתרווייהו, כי היכי דלא תיקשי קראי אהדדי, ירד פרעה לים והפכו הקב"ה על פניו וכיסוהו המים ולא יצאת נשמתו עד ששלח הקב"ה דברו, ובא מלאך והעלהו מן הים והוליכו לנינוה, כדי לספר שמו בכל הארץ להראותו כח וגבורתו שיתכבד בו, והכי נמי אמור רבנן שמלך אח"כ בנינוה ת"ק שנה, ועליו הכתוב אומר ויגע הדבר [אל] מלך נינוה (יונה ג ו), והוא החזיר את בני נינוה בתשובה, ואם תתמה לומר לאחר שננער בים האיך לא יצא נשמתו, איכא למימר לא לפרעה בלבד נתן כח זה, אלא לכל עמו יורדי הים, דכתיב מת על שפת הים (פסוק ל), מומתים ולא מתים, כענין שנאמר ויהי כצאת נפשה כי מתה (בראשית לה יח), וכן נמי דרשי רבנן וינער ה' את מצרים, נתן בהם כח נערות לקבל הפורענות: