מדרש שכל טוב · שמות · פרק 13 · פסוק 21

וה' הולך לפניהם יומם. שכינת כבודו אשר באויר הנכבד אשר הענין דק מכל דק' וחזק מכל חזק, וקדוש מכל קדוש, אשר בו מראה כבודו בראיית הלב, ולא בראיית העין לנביאיו, ובו מדבר בחזון לחסידיו, כאשר כתבנו בתחלת שכל טוב, כמו שהיתה מרחפת ומועפת בתחלת העולם. כך היתה מהלכת לפני אבותינו בזכותו של אברהם אבינו, כשדרשינן בפתחה של פרשה:

יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך. וזה הענן הי' אחד משבעת ענני הכבוד שסיככו בהם, ארבעה מארבע רוחותם, שנא' יסובבנהו (דברים לב י), אחד מלמעלה שלא יזיקם שרב ושמש, שנא' ולא יכם שרב ושמש כי מרחמם ינהגם (ישעי' מט י). ואחד מלמטה, שנא' ישאהו על אברתו (דברים לב יא), ואחד שהי' מהלך לפניהם כל הנמוך מגביה וכל הגבוה משפילו, וכה"א לעתיד כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו (ישעי' מ ד), והי' מכה נחשים ועקרבים ומכבד לפניהם, שנאמר בעמוד ענן לנחותם הדרך, וכדי להודיעך ששבעת ענני כבוד סיכך עליהם כתוב בתורה שבעת עננים ואלו הן בעמוד ענן לנחותם (שמות יג כא), ועענך עומד עליהם (במדבר יד יד) ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם (שם שם). ובהאריך הענן (שם ט יט), ומה שכתב בו ויש אשר יהיה הענן (שם שם כ), היינו הך, (והעלותם) [ובהעלות] הענן (שמות מ לו), ואם לא יעלה הענן (שם שם לז), כי ענן ה' (שם שם לח):

ולילה בעמוד אש. זו אש מאש הכבוד שלמעלה:

להאיר להם. להם היה מאיר, חוצה להם אינו מאיר:

ללכת יומם ולילה. לא שהיו מתחילין ללכת למסעימו בלילה, אלא מתחילין ליסע אחר זמן תמיד של שחר, שנא' בבקר ונסעו (במדבר ט כא), ופעמים ששוכן הענן באותו היום והם חונים, ופעמים שמאריך והם מהלכין ביום ובלילה לפי מה שהי' הענן מאריך, כדאפרש בפ' בהעלותך, אבל כאן שהיו כבורחין מלפני פרעה הוצרך לאמר ללכת יומם ולילה: