מדרש שכל טוב · שמות · פרק 14 · פסוק 16

ואתה הרם את מטך. זה המטה שנקרא מטה אלהים, כשכבר דרשתי בואלה שמות:

ונטה ידך על הים ובקעהו. כלומר עשה אותו כעין בקעיות של עץ, ודומה לו ויבקע עצי עולה (בראשית כב ג). עשרה נסים נעשו לישראל על הים כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם, בתחלה נבקע הים ונעשה כמין כיפה, שנאמר נקבת במטיו ראש פרזיו (חבקוק ג יד). נחלק לשנים, שנא' ובקעהו. נעשה יבשה, שנא' ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים (שמות טו יט). נעשה כמין טיט, שנאמר דרכת בים סוסיך חומר מים רבים (חבקוק ג טו). נעשה פירורין פירורין, שנא' (את) [אתה] פוררת בעזך ים (תהלים עד יג). נעשה כעין סלעים, שנא' שברת ראשי תנינים על המים (שם שם), נעשה שנים עשר גזרים לשנים עשר שבטים, שנא' לגוזר ים סוף לגזרים (שם קלו יג), פי' בכללן תנו לה עשרה ובפרטן תני להו י"א, וסבירא לי נבקע ונחלק חדא היא. נעשה ערימות ערימות מכאן ומכאן, שנא' וברוח אפך נערמו מים (שמות טו ח). נעשה כמו נד, שנאמר נצבו כמו נד נוזלים (שם שם). הוציא להם מים מתוקים, שנא' ויוציא נוזלים מסלע (תהלים עח טז). נקפא מכאן ומכאן כדי שלא יגרו המים על ישראל, ונעשה כמין בולוס של זכוכית, שנא' קפאו תהומות בלב ים (שמות טו ח):

ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה, נס בתוך נס: