ויאמר משה אל העם. בתחלת הפרשה נאמר וידבר ה' אל משה לאמר, לפי שהיא הפסקת הענין, שאין דומה הקדש בכורות לעניין הפסח, ולפי שהוא חוזר לענין הפסח, לפיכך נאמר בו אמירה:
קריאה במקור
מדרש שכל טוב · שמות · פרק 13 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
זכור את היום (זה) [הזה] אשר יצאת ממצרים מבית עבדים. מבית עבדים כבר פרשנו בפ' אם בחקותי. אין לי שמזכירין יציאת מצרים אלא בימים, בלילות מנין, ת"ל כל ימי חייך (דברים טז ג), ימי חייך הימים כל לרבות הלילות כדברי בן זומא, וחכמים אומרים ימי חייך העוה"ז, כל ימי חייך לרבות ימי המשיח, והיינו אלפיים שנה משיבוא הגואל ועד חידוש שמים חדשים וארץ חדשה:
זכור את היום הזה. ציווי הוא לדורות, נאמר כאן זכור, ונאמר בשבת זכור, זכור את יום השבת (שמות כ ח), מה להלן זכירה על היין בכניסתו, אף כאן צריך זכירה על היין בכניסתו, מכאן לקידוש לילי פסח מן התורה:
כי בחוזק יד הוציא ה' אתכם מזה. דהיינו ממצרים:
ולא יאכל חמץ. לעשות את המאכיל כאוכל, אתה אומר כן או אינו אלא לאוסרו בהנייה, כשהוא אומר לא תאכל עליו חמץ (דברים טז ג), למדנו שאסור בהנאה, הא מה ת"ל לא יאכל חמץ. לעשות המאכיל כאוכל, ולא חמץ בלבד אמרו, אלא אפי' כל האיסורין שבתורה אחד האוכל ואחד המאכיל במשמע:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sechel Tob, Berlin 1900-1901
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725650/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 779fab8f1a8257cc94a9e0a0f8dded1115cb61032e810c6efc8191366e61b958