ויאמרו אליהם בני ישראל מי יתן מותינו ביד ה'. כלומר הלואי שניתן מלאך המות להמיתנו בגזירת הקב"ה כדרך העולם:
קריאה במקור
מדרש שכל טוב · שמות · פרק 16 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בארץ מצרים. בשלשת ימי אפילה עם שאר אחינו שמתו באותו זמן:
בשבתנו על סיר הבשר. בערביים שהרי היינו שביעים מתים:
באכלנו לחם לשבוע. בבקרים. א"ר אלעזר המודעי עבדים היו ישראל למלכים במצרים והיו יוצאין לשוק ונוטלין פת ובשר ודגים ואין כל אדם ממחה בידם, ויוצאין לשדה ונוטלין ענבים ותאנים ורימונים ואין אדם יכול ממחה בידם ואוכלין ושביעין:
כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה. שהוא מקום תוהו שאין בו כלום:
להמית את כל הקהל הזה ברעב. ר' יהושע אומר אין לך מיתה קשה ממיתת רעב, שנא' טובים היו חללי חרב מחללי רעב (איכה ד ט). ר' אלעזר המודעי אומר ברעב בא רעב אחר רעב, כלומר מדהוה לי' למימר ברעב שב"א תחת ב' ואמר ברעב שהבית נפתחת ש"מ לכדדרשינן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sechel Tob, Berlin 1900-1901
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725650/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 779fab8f1a8257cc94a9e0a0f8dded1115cb61032e810c6efc8191366e61b958