מדרש שכל טוב · שמות · פרק 15 · פסוק 22

ויסע משה. בשלשה מקומות במקרא כתיב ויסע שהיו"ד נפתחת ושלשתן בעל כורחם, ויסע כצאן עמו (תהלים עח נב), ויסע כעץ תקותי (איוב יט י), ודומה להם והמלא תסיעי (מ"ב ד ד), מסיע אבנים (קהלת י ט). תני ר"א אומר על פי הגבורה נסעו, שנא' ויסעו בראשונה על פי ה' (במדבר י יג). ומה ת"ל ויסע משה, אלא מלמד שהסיען משה במקל על כרחן, כיון שראו את מצרים כולם פגרים מתים על הים, אומרים כמדומין אנו שלא נשתייר איש במצרים, עמדו על הים שלשה ימים ושלשה לילות, והיו מלקטין זהב ומרגליות מן שהביאו מצריים עמהם, לאחר כך אמרו נתנה ראש ונשובה מצרימה (במדבר יד ד), ואין ראש אלא ע"ז, שנא' ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם (ש"ב טו לב), וחזר מסען לאחוריהם ג' מסעות, שנא' ויסעו (מפי) [מפני] החירות (במדבר לג ח), ויסעו ממרה ויבואו אלימה (שם שם ט), ויסעו מאלים ויחנו על ים סוף (שם שם י):

ויצאו אל מדבר שור. שהוא סמוך לארץ פלשתים, הוא מדבר שור הוא מדבר נוב, אמרו עליו על מדבר נוב שהוא ת"ת פרסה על ת"ת פרסה וכולו מלא נחשים ועקרבים, ועליו נאמר המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב (דברים ח טו), ואומר משא מדבר נגב בארץ ערבה אפעה ושרף מעופף (ישעי' ל ו), ואין אפעה אלא עכס, אמרו עכס זה כל עוף הפורח עליו באויר מיד הוא משתבר ונושר איברין איברין:

וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים. ר' יהושע כשמועו, ר' אליעזר אומר והלא המים תחת רגלי ישראל היה והארץ אינה צפה על המים, שנא' לרוקע הארץ על המים (תהלים קלו), ומה ת"ל ולא מצאו מים, כדי ליגעם: