מדרש שכל טוב · בראשית · פרק 30 · פסוק 32

אעבור בכל צאנך היום. כלומר היום הזה יהי' חסדך זו ולא עוד:

הסר משם. עכשיו:

כל שה נקוד. שהוא מלא נקודות נקודות מלא מגוון אחד, ורחש לבי לומר כי על שם זה נקרא מישע מלך מואב נוקד, [דכתיב ומישע מלך מואב היה נוקד] (מ"ב ג ד) דמתרגמינין מרי גיתין, וכן עמוס שנאמר אשר הי' בנוקדים (עמוס א א), ומתרגימנין רב מרי גיתין, כי במקומות הרבה רוב הצאן נקודים:

וטלוא. הוא צאן שכולו גוון אחד ובמקום אחד או ב' או ג' כתם מגוון אחר, ונראה כבגד ישן ונקרע וטיפלו לו חתיכות חדש, ונראה הטלאים מרחוק ודומה לו נעלות בלות ומטולאות (יהושע ט ה), וכן בדברי רבותינו קורא טלאי:

וכל שה חום בכשבים. חום הוא השחור שלקה, ודומה לדבר חם הוא אבי כנען (בראשית ט יח), שהוא מפוחם בעורו, כל הנמצאות עכשיו כך הסירם ויהיו ביד בניך כי כולם שלך ומכאן ואילך וטלוא ונקוד הנולדות בעיזים וה"ה לחום הנולד בכשבים והיה שכרי. ולמה הסירם מתוך הצאן שלא יחשדהו לבן לומר שעירב יעקב הנקודות והטלואות והשחורות של לבן הנמצאות בשעת התנאי עם אותן הנולדות אחר כך שהן של יעקב. נקוד מתרגימינן גמור, ודומה לו ונמר חברבורותיו (ירמי' יג כג), שכן עורו מלא כלו נקודות. טלוא מתרגמינן רקוע מלשון רקועי פחים (במדבר יז ג), והן חתיכות טסין. חום מתרגמינין שחום, וכן הקודרים מני קרח (איוב ו טז), מתרגמינן דשחימן מן צינתא: