מדרש שכל טוב · שמות · פרק 15 · פסוק 2

עזי. עוז שנתתי לו. כדכתיב תנו עוז לאלהים (תהלים סח לה), וננקד בחטף קטן, להודיעך כי הוא שם דבר והיו"ד טפל בו, כמו (מעברם) [מעסים] רמוני (שה"ש ח ב), שכני בחגוי סלע (עובדי' א ג), והיא תוקף, וכן וזמרת, זמר הוא יסוד המלה, והוא שם דבר שבח והתי"ו לסמיכה:

וזמרת יה. וזמרה שהייתי מקלס לפניו, לפיכך ויהי לי לישועה לשעבר, כדכתיב ויושע ה' את ישראל ביום ההוא (שמות יד ל), ומעתה יהי לי לישועה בכל דור ודור, יהי לי לישועה לעתיד, כדכתיב ישראל נושע בה' תשועת עולמים (ישעי' מה יז), ואיזה זה, זה אלי. ר' אליעזר אומר ראתה שפחה על הים מה שלא ראו יחזקאל וישעי', שנא' וביד הנביאים אדמה (הושע יב יא), שלא היו רואין אלא מתוך מראות, שנאמר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים (יחזקאל א א), ומתוך שראו שרפים וחיות הקודש מימין ומשמאל, לפיכך לא היו מכירין כבוד יוצרם, אבל כשנגלה הקב"ה על הים לא נגלה עמו לא מלאך ולא שרף ולא חיות הקודש, לפיכך רואין בראיית נשמה ובראיית הלב ומכירין כבוד יוצרם דומה להם כאילו רואים בעיניהם, ואפי' עוללים ויונקי שדים היו רואין כבוד יוצרם, ומראין אותו באצבע, ואומרים זה אלי, וכן יהא לעתיד, שנא' ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה וגו' (ישעי' כה ט):

ואנוהו. מדבר בנואי שלו בפני כל האומות העולם, שהן שואלים אותו מה דודך מדוד היפה בנשים (שה"ש ה ט), ואני משיב להם אני ראיתי בראיית נשמתי ולבי על הים והכרתי מראית כבודו שהוא צח ואדום דגול מרבבה ראשו כתם פז וגו' (שה"ש ה יא). מיד הם אומרים אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך (שם ו א), ואני משיב להם אין לכם חלק בו, אלא דודי לי ואני לו הרועה בשושנים (שם שם טז):

אלהי אבי, הוא שנתייחד שמו על אברהם אבי, ועל יצחק אבי, ועל יעקב אבי, וקרא את שמו אנכי אלהי אברהם (ואלהי) [אלהי יצחק ואלהי יעקב] (שמות ג ו), לפיכך וארוממנהו, חייב אני לומר שהוא רם ונשא ומרומם על כל ברכה ותהלה: