קריאה במקור

מדרש שכל טוב · בראשית · פרק 42 · פסוק 37

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ויאמר ראובן אל אביו לאמר. לומר דברי שטות, וכן הי' רבי אומר הרי זה בכור שוטה יכול אביו לומר לו בנייך ולא בניו אתמהא ומה יועיל לי אלא הריני מפסיד:
2
את שני בני תמית. בקללתך:
3
אם לא אביאנו אליך תנה. לשון ענוה תנה אותו בערבנות על ידי:
4
ואני אשיבנו (לך) [אליך]. העיד מכלל דבריו כי אדני הארץ איש נאמן בדברו הוא:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Sechel Tob, Berlin 1900-1901
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725650/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 779fab8f1a8257cc94a9e0a0f8dded1115cb61032e810c6efc8191366e61b958