מדרש שכל טוב · שמות · פרק 3 · פסוק 14

ויאמר אלהים אל משה. למה זכה משה להתפרש השם הנכבד והנורא על ידו, שמו גרם לו משה למפרע השם:

אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר אל בני ישראל אהיה שלחני אליכם. אע"פ שהוא שם קודש כשאנו דורשין לפנינו בסמוך במדרש רבותינו, נראה לי העבד המחבר ס' השכל הזה, כי דברי רבותינו מדוברין על אופן הפשט לפי שמדבירין האמירות השתים על מתכונתן, אמר לו הקב"ה אמור להם אהיה עמהם בשעבוד זה, ואני הוא שאהיה עמהם בשיעבוד ד' גליות ורמז לו תיבה בת ד' אותיות להתבונן ממנה שהן ד' גליות, אמר לפניו רבש"ע דיה לצרה בשעתה, מה לי לבשרם צרות העתידות, מיד נראו דבריו לפני הקב"ה וחזר ואמר כה תאמר (אל בני) [לבני] ישראל אהיה שלחני אליכם. ואני אומר כי אין להדביר מאמר אהיה אשר אהיה לשאר אהיה כגון (אני) [אנכי] אהיה עמך (דברים לא כג), אהיה כטל (הושע יד ו), אע"פ ששני האהיה האמורות בתחלה יכולת להדבירן מלשון היה ויהיה, באומרו אהיה שלחני נפסק פתרוני האהיה שלמעלה, כי האל"ף אשר בתחלת התיבה ימנענה מדרך זה: