ויבאו הרועים ויגרשום. התחיל הכתוב לספר בלשון זכר ויגרשום. וסיים בסוף בלשון נקבה ויקם משה ויושיען, אלא מלמד שבקשו להזדווג להן, כענין שנא' ואין מושיע לה (דברים כב כז), וסיים בסוף בלשון זכר את צאנם, ועוד שחזר וקרא את הצאן על שמם ולא על שם אביהן, לפי שמאחר שמסר את נפשו על הצלתן ועל הצלת הצאן והן עצמם נסתכנו על הצאן נקרא על שמו של משה ועל שמן, שכל המציל מיד הגזלן הרי הוא שלו. ואמרו רבותינו משה ברח מן הדינין ובא ומצא דינים, לפיכך הכתוב משבחו:
קריאה במקור
מדרש שכל טוב · שמות · פרק 2 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל (שם לג כא):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sechel Tob, Berlin 1900-1901
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725650/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 779fab8f1a8257cc94a9e0a0f8dded1115cb61032e810c6efc8191366e61b958