יפה ענף על איכה רבה · Parasha 1 · פסקה 28

עובדי כוכבים אינם גולים. מדקאמר גלתה יהודה ולא אמר גלתה סתם כמו בכה תבכה והיתה כאלמנה וכל הנ"ל דקאי על העיר ולא זכר את יהודה. ומשני לפי שיהודה מרגשת בגלות יותר. וכחה יחלש כנקבה. לכן להגדיל השבר מזכיר את שם יהודה:

באספקטיות. עי' בערוך (ומובא במ"כ) ורש"י כתב בפ' כי אעבור בסך עגלות צב שהיו מחופות כמין סוכה ולקמן בלשון אגדה סקפסטיאות ואיסקופיטי:

תשש כחן. והא דכתיב ויגל יהודה בל"ז. משום דמיירי בתחלת הגלות לכן נקט לשון זכר דאכתי לא תשש כחן:

על שאכלו חמץ כו' וכפרו בגאולת מצרים לכן נענשו בגלות. ודריש כן משום דק"ל מה דכתיב מעוני הלא היו ביניהם עשירים רבים. וכן בסי' כ"ט דרש מרוב עבודה בשביל שנשתעבדו בעבד עברי ג"כ הטעם דק"ל הלא לא היה עליהם עול כבד כשגלו. לכן דרש כי הממי"ם אלו הוא מ"ם הסבה בשביל שהשתעבדו בעבדים לכן נענשו כחטאם ונכנעו בגלות. וזה הוא הטעם גם בדרשות על שחבלו משכוני עני או שעשקו שכר שכיר וגזלו מתנות עני ואכילת מעשר עני. יתפרש המי"ם של מעוני למ"ם הסבה וענשם היה בשביל גזל עניים. לכן גלו והלכו בשבי כעניים מרודים. והאומר מפני עבודת כוכבים טעמו כדאיתא בב"ר פ"ז הואיל ואתם רוצים בעבודת כוכבים אף אני אגלה אתכם כו':

קול קילוס. הוא קול זמרה ושבח:

שאינו נוטל מחלקו של עגל. כדכתיב וביום פקדי ופקדתי ודוקא כשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם כמו שדרשו על פסוק פוקד עון אבות על בנים: