פתח אלהים מושיב יחידים וגו' ודריש איכה ישבה בדד על סילוק השכינה וה"ג בילקוט וכיון שגלו חזרו שכינה בפני עצמה וישראל בפ"ע שנאמר איכה ישבה בדד. ודריש אלהים מושיב יחידים ביתה שהושיב את ישראל במצרים יחידים שהיו בפ"ע והשכינה בפ"ע וכשהוציא האסירים ממצרים היו בכושרות ששרתה שכינה ביניהם במשכן וכדדריש במ"ר פ"ג בכושרות בשביל המשכן. אך סוררים שכנו צחיחה כי כאשר סרו מהקב"ה ישכנו צחיחה בסילוק השכינה מהם. והא דאמרינן בפ"ד דמגילה ובכמה דוכתי שכל מקום שגלו שכינה עמהם גלו למצרים שכינה עמהם גלו לבבל שכינה עמהם. י"ל דהתם הכוונה שהשגחת ה' עמהם ע"ד עמו אנכי בצרה והכא בגלוי שכינה ונבואה מיירי כמו שהיה במשכן:
קריאה במקור
יפה ענף על איכה רבה · פתיחתא · פסקה 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3d22f5b794bd117d4b4dbd95bf31a981444db2b565b66d9ed8103ad5e46dea83