יפה ענף על איכה רבה · Parasha 2 · פסקה 5

היתה ראויה להכבש כו'. פי' מרוב חזקה היו צריכין מ' יום לתפשה וחטאם גרם להם כי הרסם ה' בשעה קלה:

חלל ממלכה אלו ישראל. כי דרך הכתוב להזכיר את הקל תחלה וכיון דחלל הממלכה מאי רבותא עוד שחלל את השרים הלא בממלכה הכל בכלל. לכן מפרש כי שריה הוא שרים של מעלה. ולפי הד"א כי חלל ממלכה זה צדקיה מלך יהודה יש לפרש כי בצדקיה לבדו שהמליכו נבוכדנאצר ולא יכול למלוך בלעדו שהרי כשמרד בו עשה עמו מה שעשה. וגם לא נכנע לדברי ירמיהו מפי ה'. ולמלך כזה י"ל שהשרים היו חשובים ממנו שהיו משורשים בשררתם. ולכן יתכן להקדים ממלכה לשריה אבל במלכות עשרת השבטים או חרבן בית שני או כבוש בן כוזיבא לא יתכן לומר כן:

עמד הקב"ה ושינה את שמותם. אפשר שסכל ה' חכמתם ונתערבו להם הדברים כי השם שהיה ראוי להשתמש בו למים חשב שהוא לאש ובכן לא יכלו לעשות דבר ע"י השמות וכאלו המלאך כשהיה נדרש מהם לעשות אותו דבר המבוקש היה עונה שכבר הוסר כחו מאותו דבר. ומביא ע"ז את הכתוב ואחלל שרי קדש דהיינו שרי מעלה כדאיתא בחזית על פסוק ישקני ע"ש: