ר"נ פתח הוי אריאל אריאל. גם לו קשה למה תלה הקינה בעיר אשר נשארה בדד לכן מתרץ כי בשביל שחטאו במה שבטלו עלית פעמי רגלים להכי היה עונשן שנשארה העיר בדד כדרך שעשו הדרכים בדד שהיו שוממין מבלי באי מועד. וזה שדרש חגים ינקופו על העדר פעמי רגלים:
קריאה במקור
יפה ענף על איכה רבה · פתיחתא · פסקה 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שנה נפקא ולא היו עולין כו'. ודריש חגים מלשון חגיגת הרגל וינקופו מלשון כריתה וכמו ונקף סבכי היער. וכן תרגם המתרגם ומ"מ דריש ג"כ חגים מלשון היגי והזמי בחלוף ה"א בחי"ת וכ"ה הגירסא בילקוט ולדרש וה יתפרש ינקופו מלשון הקיף או לשון הוצאה והנפק:
קורת רוח לישראל בירושלים. כ"ה הגירסא בילקוט. ופי' מצד אוירה שהיה נוח לדור בה טפי משאר דוכתי כמ"ש גבי כלילת יופי משוש כל הארץ וכן מ"ד שהיתה רחבת ידים וכמ"ש ולא אמר אדם לחבירו צר לי המקום שאלין בה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3d22f5b794bd117d4b4dbd95bf31a981444db2b565b66d9ed8103ad5e46dea83