יפה ענף על איכה רבה · Parasha 3 · פסקה 9

ת"ל לנפש תדרשנו. עמ"ש בביאור הדברים בויק"ר פ' י"ז. וכאן נוסיף מה שכתב הר"י בן שועיב ז"ל בפי' איכה. וז"ל זה המאמר מהם מורה שאין במין האנושי טוב רק הטוב השכלי וכפי מה שיש בו מזה הטוב נקרא שלם ומאושר ובהפך. ואפשר לומר בהכפלו כי רמז ראשונה שהטובות נמצאות בשלימות לברי לבב. ב' רמז שההצלה מן הרעות ימצא לבעל השכל כי יש להם עוז גדול ולא יתפעלו כלל. ג' רמז כי השגת הדברים המבוקשים באמצעות המעשים טובים או התפלה או התאוה והרצון הטוב לבד לא ימצא רק בשלם בשכל הזה ר"ל העיוני ע"כ:

שלבם ברור עליהם. ובויק"ר גרסינן שלבם בריא במצות ופי' שעושים המצות לשם שמים ולא לתקות שכר או פניה אחרת. וכן יש לפרש כאן שלבם ברור עליהם כי כוונתם היתה לשם שמים. ואין בידם העון שהכוונה לא היה שלמה. והמצוה מעורבת בעבירה:

עול תורה כו'. מונה כאן שלשה עולים אשר שלשתם דבוקים זה בזה. כי עול תורה הוא העיקר ולצרכה צריך לקחת אשה כדי שילמוד בטהרה וכדאיתא בפ"ק דקדושין נושא אשה ואח"כ לומד תורה ע"ש. ולצרכה צריך לאקדומי מלאכה כמ"ש בסוטה הכן בחוץ מלאכתך ואח"כ ובנית ביתך זו אשה וגם כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וכל אלו עולים צריכים לשאת מנעוריו כי על עול תורה איתא הלומד ילד למה הוא דומה לדיו כתובה כו' גם האשה טובה מנעוריו כמ"ש בפ"ק דקדושין האי דעדיפנא מחבריא משום דנסיבנא כו' וענין המלאכה מובן מאליו שהמרגיל במלאכה מנעוריו יצליח: