דברי ר"י ור"ש. לר"י היה מניח על האש בשעת מסעות פסכתר ולר"ש היו מדשנים. נ"ל ששנויה בפלוגתא דת"כ דכתיב על עצים אשר על האש נלמד מכאן שאין מביאין עצים של גפן וזית לפי שנעשה אפר ודשן והתורה אמרה עצים על האש שלא יהיה מפסיק דבר אחר בין האש לעצים ורבנין סברי דאתא להורות שלא יביא אש של הדיוט בפ"ע רק יערב אותו עם אש של מעלה וא"כ בהא פלוגתא קמפלגי ודו"ק היטב שלמ"ד שלא יפסיק ד"א א"כ לא היה רשאי לדשנו בדשן כדי שלא יהיה מפסיק אח"כ כשיתנו עליו עצים ור"י יליף מן העצים אשר על האש שיערב האש וכו' אבל זה אינו מעכב אם יהיה הדשן קצת מפסיק ודו"ק:
קריאה במקור
ידי משה על במדבר רבה · פרק 4 · פסקה 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 18fb14e835179fb9d9e53d8e54f5791f3f167b436ae7246fae902a7bd6d2b632