ידי משה על במדבר רבה · פרק 11 · פסקה 2

אין אתה אתא לגבן תחלה. פירוש מתחלה כשבאתה לנו היה נדמה לצבי שהיה מדלג ממצרים לים וכו':

משגיח מן החלונות דכתיב וירד ה' על הר סיני וגו'. פי' ע"ד שאמר פנים בפנים דיבר ה' עמכם והוא בפרהסיא כאדם שמדבר עם חבירו מתוך החלון ומציץ מן החרכים קאי על אחר החטא לא היה בהם כח כ"כ כמקודם ולא דיבר עמהם אלא כמו שמציץ מן החרכים א"נ י"ל שפי' וכוון המדרש כאן על מה שאמרו במדרש חזית ששתים מפי הגבורה שמענו פי' אנכי ולא יהיה לך אבל שאר הדברות שמענו מפי משה ומה שאמרו דבר אתה עמנו וגו' היה תיכף אחר ב' הדברות רק שאין מוקדם ומאוחר בתורה וא"כ ה"ק משגיח מן החלונות וכו' פי' שמתחלה דיבר הקב"ה בעצמו עמנו ואחר כך מציץ מן החרכים וידבר אלהים את כל הדברים וגו' והמדרש בעצמו מפרש הדברים ענה דודי ואמר לי אנכי ה' אלהיך פירוש שאמר לי בעצמו זהו הפי' משגיח מן החלונות ואח"כ מציץ וכו' וידבר אלהים את כל הדברים פי' שאר הדברות לא נאמר לי ע"י הקב"ה בעצמו ודו"ק. א"נ י"ל ע"ד שאמרו חז"ל במסכת חגיגה שס"ל לר"ע כללות ופרטות נאמרו בהר סיני ונשנו אח"כ באוה"מ ור"י פליג לז"א וידבר אלהים את כל הדברים פי' שנלמד ממנו שאפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש וא"כ כללות ופרטות נאמרו בהר סיני ואח"כ דיבר עמהם באוה"מ ע"י האוהל וזה כמציץ מן החרכים שהיה מסך מבדיל ביניהם ודו"ק:

את אמרת לנו את אתא לגבן תחלה. פי' מתחלה הבטחתנו לגאול אותנו בעצמך דומה דודי לצבי פי' אח"כ שלחת את משה לגאול אותנו ולמה המשיל את משה לצבי לפי שהיה נגלה ונכסה כצבי זה הוא כוון המדרש: