ר"א אומר מאשר חטא על נפשו שציער עצמו מן היין. והא דקאמר לעיל שנקרא קדוש על שציער עצמו מן היין כבר הרגישו התוס' בקושי' זו בגמ' דתענית ומתרצים שהוא דומיא דהמתענה בשבת שצריך ליתב תענית לתעניתו א"כ אע"פ שצריך להתענות עליו ש"מ שהוא קצת עבירה מ"מ המצוה גדול מן העבירה כך כאן בנזיר זה המצוה גדולה מן עבירה וז"ש ר"א והלא דברים ק"ו וכו' ומה המצער עצמו מן היין כך פי' אף שהוא הרחקה גדולה מן הזנות מ"מ יש קצת חטא על שציער עצמו המצער נפשו על כל דבר וכו' פי' מן דבר שאין בו משום הרחקת עבירה עאכ"ו ודוק:
קריאה במקור
ידי משה על במדבר רבה · פרק 10 · פסקה 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 18fb14e835179fb9d9e53d8e54f5791f3f167b436ae7246fae902a7bd6d2b632