פירוש מהרז״ו על שמות רבה · פרק 12 · פסקה 1

אחד אלהינו. שתיבת הן מיותר ואמר ישגיב בפועל יוצא. והיל"ל טוב וישר ה' ע"כ יורה חטאים בדרך. ע"כ דורש על שאחד אלהינו. רוצה שידעו ויכירו שהוא אחד ע"כ ישגיב כח הצדיקים נביאיו ועל ידם מי כמוהו מורה דרך לרשעים לעשות תשובה וזה ע"פ מדה י"ז כנ"ל יורה חטאים דורש כאן מדה ט' ולזה צריכים כח אלהי כמ"ש ישעיה נ' וה' אלהים יעזר לי וגו' שמתי פני כחלמיש. וכן בירמיה א' ואני נתתיך היום וגו' ולעמוד ברזל וגו' ועי' ב"ר פ"ז סי"ה הן אדוני. ע' נזיר דף ח' ב' ערוך ערך הן. ולעיל פ"ט ס"ט בא"א:

נותן כח במשה. כמ"ש ילקוט שמות פסוק קח את מטך שלפני פלטין של פרעה היו הרבה דובים ואריות וחיות רעות שומרים. וע"כ היה צריך לכח אלהי כמבואר שם שבבוא משה הותרו הכפירים ממאסרם והלכו עם משה ושחקו לפניו. והליכתו היתה להודיעו שהוא אחד כמ"ש כאן למען תדע כי אין כמוני בכל הארץ ותחלה פי' דרך כלל ואח"כ על משה בפרט וכשחזר לענינו אמר וכן ומה שכופל ענין שליחות שהוא העתקה משני מקומות בשינוי לשון:

שלא לצאת. באותו דרך עי' לעיל פרשה י"א בסי"א שתחלה היה יוצא ליאור ואח"כ המימה. ואח"כ למקום אחר. וזהו מ"ש כאן עד שלא יצא ודו"ק:

אמר לו הקב"ה. דורש מ"ש כי עתה שלחתי ידי שיהיה לו שייכות לפסוק הקודם ופי' על שאין כמוני שאני אחד שבראתי הכל ומושל בכל וכולם מוכרחים לקבל ולשמוע דברי ומי שאינו שומע אלי אני מכחידו. והייתי יכול להכחידך כאשר כחדתי בדבר את המקנה. וזהו כי עתה וגו' ואולם בעבור זאת העמדתיך. משמע מנפילתו. ופי' על שהיה לו להכחידו ולהפילו אך העמידו למען הראותך כחי וגו'. וכל זה ע"פ מדה ט' וממעל דוק בפסוק. וע' מכילתא פסוק וינער ה' את מצרים שדורש ממ"ש כאן העמדתיך שהעמידו מהים אחר שהפילו שם. ובפר"א פרק מ"ג והעמידו הקב"ה מבין המתים לספר כחו וגבורתו. ומנין שהעמידו שנאמר ואולם וגו' וע' מש"ש בפר"א בפירושו:

כמסלה. שהיל"ל עודך מחזיק ודורש מסתולל ע"פ מדת ממעל: