קריאה במקור

פירוש מהרז״ו על שמות רבה · פרק 30 · פסקה 8

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
משל לבת. דורש כל אלמנה ויתום על ציון שהיתה כאלמנה ויתום על ישראל. ודורש שאמר בלשון רבים לא תענון ואח"כ בלשון יחיד אם ענה תענה ואח"כ בלשון רבים והרגתי אתכם נשיכם בניכם וע"כ דרש ע"פ מדה י"ז על מחריבי בהמ"ק וצרי ישראל כמפורש הרבה בנביאים עליהם:
2
וטרפה אותם עליו וכו'. אולי צ"ל וטרפה והלכה לה והיו לה בנים והשליכה אותם עליו. וטרפה פי' שאביה טרף אותה שגרשה מביתו והשליכה בניה עליו וכמ"ש בנמשל טרפה אף היא השליכה בניה שהחריב ציון ונשאר ישראל יתומים וכשישוב לציון אין ציון אלמנה ולא בניה יתומים:
3
שובה ה' שבותינו. ור"ד בשוב ה' את שיבת ציון ואז ישיב שבותינו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Midrash Rabbah, Vilna, 1878
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 4fff13d40f88216404e0705a3f0d8bc48bf2048bc075b134942026f20b39d488