פירוש מהרז״ו על שמות רבה · פרק 38 · פסקה 6

הה"ד לעולם ה' דברך. ע' כל זה במ"ר פ"ב סי' י"ב וע' לעיל ריש ס"א:

מפני שהבטיח ה' דבר בשמים. עי' מ"ש ב"ר פנ"ג ריש ס"ד והיינו מ"ש הבט נא השמימה וספור הכוכבים כמ"ש בסמוך וע"ע במ"ר ב' שם דכאן חסר על תיבת דברך:

ואחר רד"ו שנה. צ"ע מה לחשבון של רד"ו שנה אצל אברהם שיעקב אמר רדו ושברו לנו כמ"ש ב"ר פצ"א סי' ב'. והאמת יורה דרכי שכוונת המדרש על פסוק לדר ודור אמונתך כוננת ארץ ותעמוד ודורש פסוק א' על אברהם בשמים ופסוק הב' ביעקב בארץ שאמר לו והיה זרעך כעפר הארץ. ותחלה אמר דרך כלל על אברהם ואחר רד"ו שנה וכו' על יעקב ואח"כ פירש את שניהם באריכות. כיצד בשעה וכו' על אברהם עד וכן אתה מוצא ביעקב וכו' זרעך כעפר הארץ וגו' וכן אנכי ארד עמך וגו' שמעת ההורדה עד העלאה רד"ו שנה ומרומז במ"ש לדר ודר. ודר הוא רד"ו:

כיצד בשעה. כמ"ש ב"ר פמ"ד סי' י"ב וש"נ:

מה הנייה יש לי. כמ"ש מה תתן לי ואנכי הולך ערירי:

כך אני רואה. דורש כן ממ"ש כי אם בנך וגו' ויוצא אותו החוצה וגו' למה הוצרך להוציאו החוצה אלא שאחר שאמר לו כי אם בנך וגו' טען שאני רואה במזל שאיני מוליד והוצרך להוציאו למעלה מן המזל ע"פ מדה ט':

הבט נא השמימה. ואין הבטה אלא מלמעלה למטה שם בב"ר ובמ"ר ב' שם הגירסא מן אותו המזל שאתה רואה שאין אתה מוליד מן אותו המזל אני מראה לך שאתה מוליד כמ"ש שבת (דף קנ"ו):

הוי לעולם ה' דברך נצב. בשמים על אברהם לדר ודר אמונתך כוננת ארץ ותעמוד על יעקב ועל שעיקר השייך כאן הוא פסוק לעולם ה' וגו' ע"כ לא הזכיר פסוק ב':

וכן אתה מוצא באהרן. דוק היטב בס"א ותבין כאן: