פירוש מהרז״ו על שמות רבה · פרק 48 · פסקה 6

ארפא משבתם אוהבם נדבה. ובפסוק הקודם ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר בך ירוחם יתום ארפא משובתם אוהבם נדבה כי בעגל הרגו לחור וכשנתרצה להם ע"י נדבת המשכן אז ירוחם יתום אורי בן חור ע"י בצלאל בנו שע"י נדבת המשכן שהיה בהם נזמים הראה להם שנתקנו על נזמי העגל. ועל שנעשה המשכן ע"י בצלאל שבא מחור הראה להם שנתקנו על הריגת חור ודורש סמוכים הביאו ב"י נדבה לה' ראו קרא ה' בשם בצלאל:

שיעשו המשכן. אם יעמדו בנסיון בנדבת המשכן:

הביאו נזמים. ממשובתם עשו נדבה וע"כ ארפא משובתם שאוהבם ע"י נדבה:

לא עמי אתם. כמ"ש כי שחת עמך כדלעיל סוף פר' מ"א יאמר להם בני אל חי ע"י המשכן בנדבת נזמים וכמ"ש לעיל סוף פ' ל"ד בהדיא:

חמשה בקר ישלם תחת השור. שהעגל נקרא שור כמ"ש וימירו את כבודם בתבנית שור ומ"ש בקר מלשון יבקר שהוא ענין בדיקה שיבדוק ויבקר אותם בחמשה דברים. וע' לעיל פ"ל ס"ז:

ה'. חח. ונזם. טבעת. עגיל. וכומז. היינו מ"ש כאן שמות ל"ה כ"ב הביאו חח. ונזם. טבעת. וכומז. כל כלי זהב. וצ"ע שאינו חושב אלא ד' ולא תשיב עגיל ובהכרח לומר שבמ"ש כל כלי זהב מרבה עוד אחד והיינו עגיל. ודורש כן ממ"ש אצל מדין בסדר מטות איש אשר מצא כלי זהב. אצעדה. וצמיד. טבעת. עגיל. וכומז. ושם בתרגום אונקלוס שירין. ושבכין. עזקין. קדשין. ומחוך. וכן ת"א כאן שירין. ושבכין. ועזקין. ומחוך. ואינו חסר רק עגיל שהוא קדשין וכמו שם שבאו לכפרה הביאו ה' אלו וכן כאן שהביאו לכפרה הביאו ה' אלו. וזהו אוהבם נדבה ואהבת נדבה שייך בבן וזהו בני אל חי ועי' לקמן ס"פ נ"א: