פירוש מהרז״ו על שמות רבה · פרק 1 · פסקה 5

על שם גאולתם. הוקשה לו שכל פסוקים אלו מיותרים שהרי שמותם כבר מפורשים בסדר ויצא ויגש ודורש שלכך הוזכרו בריש ספר זה שמדבר בגאולת ישראל ממצרים וקריעת הים והמן והבאר ומתן תורה והמשכן שעל כל דברים אלו מורים שמות השבטים שבזכותם זכינו להם ומ"ש גאולת ישראל לאו דווקא שהרי גד מורה על המן וזבולן למשכן ונפתלי לתורה אלא הכוונה על גאולתם וכל טובתם הנ"ל וע' במ"ר פי"ד ר"ס י' וכל זה ע"פ מדה ט"ז וי"ז ומדה כ' וממעל ולמוד מענינו:

ראובן וכו' עני עמי. דורש בכולם מעין קריאת לאה ורחל לכל השבטים ראובן קראתו לאה על שראה ה' בעניה וכן כאן על שראה ה' בעני ישראל. שמעון ששמע ה' שהיתה שנואה וכאן ששמע נאקתם משנאת המצרים. לוי ע"ש הפעם ילוה אישי וכאן על שנלוה להם הש"י כמ"ש לקמן פר' ב' סי' ה' שנלוה להם בסנה כי עמו אנכי בצרה. יהודה ע"ש הפעם אודה ה' וכאן על שיר הפסח והשירה על הים. יששכר על שילום שכרה וכאן על שילום שכר עבודתם. זבולון ע"ש יזבלני אישי וכאן על דיבוק השכינה במשכן ובמקדש ואינו דומה לשם לוי שהוא על החיבור בצרה: בנימין קראתו רחל בן אוני על צערה ואבלה ויעקב תיקן שקראו בנימין ע"ש ישועת ימין ה' כמבואר בזוהר ויצא באריכות. דן על שדן אותה וכאן דן אנכי. נפתלי על שנפתלה עם אחותה ויכלה לה והעיקר הוא מה שיכלה לה ואינו מרומז בשם נפתלי ולפי מ"ש כאן גם זה מרומז בנוטריקון נופת לי וזהו וגם יכולתי ונצחתי וערב לי וכאן מ"ש נפתולי אלהים מורה על מ"ש עלית למרום שבית שבי כמ"ש לקמן ריש פכ"ח ונופת לי ע"ש לקחת מתנות. גד ע"ש בא גד והוא מזל טוב וכאן על המן כזרע גד שניתן במאור פנים של חסד כמ"ש במכילתא בפ' המן הובא ברש"י. אשר ע"ש אשרוני בנות וכאן שיאשרו אותם לעתיד. יוסף ע"ש יוסף ה' לי בן וכאן על הוספת גאולה וישועה:

שנית ידו. וס"ד לקנות את שאר עמו וגו' כאשר וגו' ביום עליתו מארץ מצרים: